אפשר רק להניח שלא הייתה עין אחת שלא דמעה אמש (שלישי) בטקס הזיכרון לחללי מערך המודיעין, לאחר שבתו של עמנואל מורנו נשאה דברים מרגשים במיוחד. בפוסט שהעלתה אמה, מאיה אוחנה מורנו, היא פרסמה את הנאום מעורר ההשראה שבו מספרת הבת על כך שחשה סגירת מעגל, ואומרת כי לתחושתה יש למשפחות השכולות תפקיד משמעותי בחיזוק החברה. הדברים מגיעים על רקע השימוש הפוליטי בתמונות הנרצחים בכנסת, וכן העימות המתוקשר בין אחיו של מורנו למתן כהנא קודם להקמת הממשלה, ומשלימים את התמונה בכל הנוגע לתחושותיה של אחת המשפחות המוכרות והאהובות ביותר בישראל.
"התייתמתי מאבי לפני כ-15 שנה, במלחמת לבנון השנייה", סיפרה מורנו. "כ-15 שנה שאני חלק ממעגל השכול, חיה כמו כולנו עם חלל. עם החלל הזה אני מתבגרת, לומדת, מתעצבת ומתקדמת. החלל הזה הוא חלק ממני, ממש כמו ששמי הוא כזה. עם הזמן, החלל ואני לומדים לחיות יחד. לעיתים. אני כלל לא שומעת או מרגישה אותו, ולעיתים חשה בו בעוצמה רבה".
"שכול זה להסתכל על התמונה שלך ולהרגיש אותך מחייך אלי. שכול זה לעשות בחירות ולתהות מה אתה היית אומר. שכול זה לראות נוף. או להריח ריח, והעניים דומעות מעצמן מבלי שנדע מדוע. שכול, זה לרצות חיבוק גם אחרי 15 שנה. זה להסביר את הכל בהיגיון, אך להבין שזה כלל לא ככה", סיפרה על תחושותיה. "בעיני, אפשר להסתכל על השכול ב-2 דרכים: האחת- גורל, השנייה - הזדמנות. הזדמנות להתבוננות פנימית ושימת לב, הזדמנות לרכישת כלים".
מורנו סיפרה כי כשהתגייסה לחיל המודיעין, לפני שבעה חודשים, לא עשתה זאת בשל סגירת המעגל בעקבות אביה שהיה קצין ולוחם בסיירת מטכ"ל. "אך כשאני מסתכלת אחורה, פתאום אני מבינה שהשנה זכיתי להכיר את אבא ממקום שונה, מקום שלא הכרתי לפני כן - עולם הצבא ושירותו במודיעין. המקומות, האנשים, הריחות.. את כל אלו חווית. פה דרכה רגלך, במילה הזו השתמשת. דמיינתי אותך לאורך הדרך מחייך אלי, מלמד אותי את רזי המקצוע, מדבר איתי בקריצת עין שאני יודעת למה היא מתכוונת, גאה בי כשאתה רואה אותי חוזרת הביתה על מדים.. גאווה שאני רואה כיום בעיניהם של אמא ואבא.
"התחושה, להיות חלק מצבא הגנה לישראל, בזמן שאבי נהרג בעת שירותו שם, נותנת תחושה של משמעות ועוצמה. שאנחנו לא מפחדים. עם ישראל חי, וממשיך לחיות ולהתחזק, להעמיד דורות. המוות לא מחליש אותנו, להיפך, הוא נותן לנו תחושת שייכות וחיבור עמוק לעם הזה, לארץ הזו - שנקנתה בדם".
"בתקופה האחרונה, העם שלנו חווה טלטלות קשות. מחלוקות, משברי אמון, התפרעויות, והפרות של איזונים עדינים. שיח אלים התחיל להישמע כשיח לגיטימי. אנחנו האויב הגדול ביותר של עצמינו. אפשר להרוס במו ידינו את שעמלנו 73 שנה להקים. אך אפשר גם אחרת", הבהירה מורנו. "לכל אחד מאתנו יש את הכוח לשנות. בייחוד אנחנו- המשפחות שיקיריהן נפלו חלל על קדושת הארץ הזו, בכוחנו למלא את החללים בעם, בחברה. אנחנו הרי יודעים להתמודד עם חוסר. כוחינו באחדותנו. מי ייתן ונדע להקשיב ללב הפועם שלנו ולהצליח, כדבריו של אבי עמנואל - 'להפוך משבר למבשר' , גם בחיינו בפרטיים וגם בחייו של העם", סיכמה מורנו את נאומה המרגש.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו