הצבא עובר דרומה - והמשפחות? "צריך שהם יבחרו לעבור, ולא בפקודה"

כמעט שני עשורים אחרי החלטת הממשלה להעביר את בסיסי צה"ל לנגב, הפרויקט הגדול בתולדות מערכת הביטחון נכנס לשלב המבחן.

קריית ההדרכה, היא עיר הבה"דים, פועלת מאז 2015; קריית התקשוב נמצאת בשלבי סיום ובדיקות אחרונות, וקריית המודיעין בליקית צפויה להתחיל באכלוס כבר בחודשים הקרובים.

על הנייר אין ספקות: מדובר בחזון לאומי של פיתוח הפריפריה, חיזוק באר שבע כמטרופולין דרומי ויצירת אקו-סיסטם משולב של צבא, אקדמיה ותעשייה. בפועל, המציאות מורכבת יותר: יש הישגים, יש כסף גדול ויש גם שאלות קשות על עומק ההשפעה האזרחית והיכולת לשכנע אנשים באמת לעבור ולחיות בדרום.

"המטרה היא לא רק להציל את הנגב, אלא לחזק את המדינה", אומרת אורית שגיא, ראש החטיבה לליווי המעבר דרומה במשרד הביטחון. היא מדגישה שמבחינת המדינה לא מדובר ב"הצלה" אלא במהלך אסטרטגי רחב.

"אנחנו לא רוצים להציל את הנגב. אנחנו רוצים לחזק את כל התשתיות כדי שהמקום יהפוך לאטרקטיבי לכלל האוכלוסייה. המעבר של צה"ל הוא מנוף צמיחה ומחולל שינוי. לפני 70 שנה היה היגיון להקים את היחידות במרכז, היום זה כבר לא הגיוני".

גם לשגיא ברור שהמאבק האמיתי הוא על האנשים. היא מדגישה שהאתגר המרכזי הוא אנושי ולא הנדסי. "אין לנו אמל"ח אחר, הנכס היחיד שלנו הוא האנשים. אנחנו צריכים שהם יבחרו לעבור, ולא רק שיעברו בפקודה. יותר קל להביא רווק עם כלב. האתגר האמיתי הוא בעלי המשפחות. זו החלטה על חיים שלמים, ולא רק על מקום עבודה".

לדבריה, כבר היום, אחרי מעבר קריית ההדרכה ועיר הבה"דים דרומה, נרשמת תנועה ממשית של אנשי קבע לדרום, גם אם חלקית: בין השנים 2008 עד 2021 עברו כ-780 אנשי קבע לשרת בדרום בעקבות הפרויקט, אך רק כ-315 מהם עברו בפועל להתגורר באזור. היתר המשיכו להגיע בנסיעות יומיות מהמרכז.

הנתון הזה משמש במשרד הביטחון כתמרור אזהרה לקראת מעבר היחידות הטכנולוגיות הגדולות, אך הלקחים נלמדו. ההבנה שמעבר של משפחות דרומה לא תלוי רק במסגרת הצבאית, אלא בשלל גורמים אזרחיים, הובילה לשינוי בתפיסת תוכנית העבודה של צה"ל.

שגיא מוסיפה כי נושא המשפחות הוא צוואר הבקבוק המרכזי: "יש לנו היום עשרות משפחות קבע שכבר גרות בדרום ועוד עשרות שבוחנות מעבר. זה תהליך מורכב. אי אפשר להזיז משפחה כמו שמזיזים יחידה. אנחנו עובדים עם הרשויות המקומיות על חינוך, תחבורה ותעסוקה לבני ובנות זוג, אחרת זה פשוט לא קורה".

אל"מ (מיל') חן גולני, ראש מנהלת מעבר אגף התקשוב וחיל האוויר דרומה: "בעיר הבה"דים ראינו מעבר משמעותי לשירות, אבל מעבר חלקי למגורים. זה בדיוק הפער שאנחנו מנסים לסגור עכשיו"

קמפוס חדשנות במדבר

קריית התקשוב, שאמורה להיפתח בחודשים הקרובים ולהתאכלס בהדרגה עד סוף 2026, צפויה לאכלס כ-8,000 משרתים, כולל אזרחים עובדי צה"ל ויחידות טכנולוגיות של חיל האוויר.

אל"מ (מיל') חן גולני, ראש מנהלת מעבר אגף התקשוב וחיל האוויר דרומה, מסביר שהמעבר נבנה בשלבים כדי לא לפגוע ברציפות המבצעית: "אנחנו לא סוגרים בסיס ביום אחד ופותחים אחר ביום למחרת. המעבר מתוכנן בגלים, יחידה אחרי יחידה, כדי לשמור על כשירות מלאה. גם תוך כדי המלחמה לא עצרנו את העבודות".

לדבריו, הנתונים מעיר הבה"דים מלמדים גם על ההבדל בין מעבר לשירות לבין מעבר למגורים: "בעיר הבה"דים ראינו מעבר משמעותי לשירות, אבל מעבר חלקי למגורים. זה בדיוק הפער שאנחנו מנסים לסגור עכשיו, עם מעטפת אזרחית רחבה יותר".

אורית שגיא, ראש החטיבה לליווי המעבר דרומה: "יותר קל להביא רווק עם כלב, אבל האתגר האמיתי שלנו הוא המשפחות. זו החלטה על חיים שלמים, ולא רק על מקום עבודה״

גם אלון יפרח, ראש מנהל מעבר צה"ל דרומה במשרד הביטחון, מדגיש שמדובר בפרויקט לאומי בקנה מידה חסר תקדים: "קריית התקשוב נמצאת בישורת האחרונה בשלבי בדיקות ואכלוס מתקדמים. מדובר בפרויקט חסר תקדים של כ-220 אלף מ"ר בנוי עם מסה גדולה מאוד של כוח אדם, מהגדולות שנראו בישראל. מדובר בקצב בנייה של כ-100 מיליון שקלים בחודש ועל שטח בנוי כולל שיחצה את חצי מיליון המטרים הרבועים. אין כיום במדינת ישראל פרויקט תשתיתי בקנה מידה כזה, לא בהיקף ולא בקצב הגידול".

בדרך, נלמדו הלקחים מעיר הבה"דים: מה עבד ומה פחות? הניסיון שנצבר בעשור האחרון מספק אינדיקציה מספרית ראשונה להשפעת המהלך. לפי נתוני מנהלת המעבר במשרד הביטחון, בשנים 2008 עד 2013 עברו כ-80 אנשי קבע לשרת בדרום, ומתוכם כ-51 עברו להתגורר באזור. בשנת 2014 המספרים היו זניחים, ב-2015 עברו כ-300 לשירות וכ-23 למגורים. ב-2016 כ-400 עברו לשירות וכ-57 למגורים.

גם בשנים הבאות נשמר פער דומה: מאות עברו לשרת בדרום, עשרות בלבד בחרו להעתיק את חייהם לאזור. בסך הכול, מתוך כ-780 שעברו לשרת בדרום לאורך השנים, רק 315 עברו להתגורר בדרום בפועל.

פילוח המעבר למגורים מחדד עוד יותר את האתגר: כ-54 אחוזים בחרו להתגורר בקריית ההדרכה עצמה, כ-20 אחוזים ביישובי עוטף עזה, כ-8 אחוזים בקריית המודיעין העתידית ורק שיעור קטן מאוד ביישובי הליבה האזרחיים באזור.

הנתונים הללו מחזקים במשרד הביטחון את ההבנה שהמעבר לבסיסים לבדם אינו מייצר שינוי דמוגרפי עמוק בבאר שבע וביישובים הסמוכים, ללא מעטפת אזרחית משמעותית שמושכת משפחות צעירות להשתקע באזור לאורך זמן.

אלון יפרח, ראש מנהל מעבר צה"ל דרומה: "מ־2015 פועלים בקריית ההדרכה כ־600 עובדים, זה לא רק בסיס, אלא מנוע תעסוקה עם ממשקים בין נבטים, דימונה ושאר היישובים״

עם הפנים להייטק

אלון יפרח מדגיש כי גם בקריית ההדרכה עצמה נבנה בסיס לתפיסה רחבה יותר של חיבור למרחב: "כבר משנת 2015 פועלים בקריית ההדרכה כ-600 עובדים, רובם תושבי הדרום. זה לא רק בסיס צבאי, אלא מנוע תעסוקה אזורי עם ממשקים יומיומיים בין נבטים, דימונה והיישובים סביב".

ועל הפן האישי הוא מוסיף: "הגעתי לעשייה הזו בכוונת מכוון. מעבר לפרויקט הנדסי וביטחוני, יש כאן תחושת שליחות אמיתית לבנות תשתית לאומית שמחזקת את הדרום ואת צה"ל לדורות קדימה. גם בתקופת מלחמה האנשים שעובדים כאן עומדים במשימה בצורה מעוררת הערכה".

אחת ההצדקות המרכזיות למהלך היא האימפקט הכלכלי על הדרום. בקריית ההדרכה מועסקים כ-600 עובדים אזרחיים, רובם תושבי הדרום. מאות מיליוני שקלים מוזרמים לספקים אזוריים בתחומי מזון, תחזוקה ושירותים.

 גם בתקופת המלחמה הפרויקטים מתקדמים לפי הלו"ז המתוכנן. המעבר צפוי להיות מלווה גם בשינויים תחבורתיים - בהם תגבור קו הרכבת בין באר שבע לירושלים וקידום חיבור רכבות בין קריית המודיעין בליקית לדימונה מצד אחד ולתל אביב מצד שני.

במקביל, בצה"ל ובמשרד הביטחון נמצאים בקשר עם חברות הייטק ששוקלות להעביר חלק מפעילותן לדרום, לצד משרדי הייטק שכבר היום סמוכים לקריית גת ולפארק ההייטק בבאר שבע.

על החיבור לעיר באר שבע אומר יפרח: "עוד לפני האכלוס המלא, הוקם ואוכלס בית הספר למקצועות המחשב שגודלו כ-80 אלף מ"ר. חלק מהפעילות כבר מתקיים במתחם גב ים ובפארק ההייטק בבאר שבע. זה היה מהלך משותף גם ביוזמת ראש העיר והוא מהווה ניצחון אמיתי לעיר ולחזון שלה".