גנץ: תומך בדחיית קיצור השירות בשנים בודדות

במשך שנה חיילים מתגייסים לצה"ל ללא תאריך שחרור ברור • צה"ל לא נערך לאפשרות שהשירות לא יוארך ל-32 חודשים • כוכבי מתנגד לקיצור השירות

מתי יקוצר השירות?, צילום: יוסי זליגר

במשך שנה שלמה מגייס הצבא חיילים ל-30 חודשי שירות בהתאם לחוק, במקום ל-32 חודשים, אך ממשיך להתנהל על פי מסלול שירות של 32 חודשים - מתוך תקווה ואמונה כי השירות יוארך בחזרה גם לאותם חיילים שכבר התגייסו.

הצבא לא נערך לאפשרות שבסופו של דבר הכנסת תחליט שלא להאריך מחדש את משך שירות החובה ל-32 חודשים, והחיילים, שחלקם כבר כמעט שנה שלמה בשירות, ללא תאריך שחרור ברור.

ההחלטה על קיצור שירות חובה בחודשיים נוספים, מ-32 ל-30 חודשי שירות, התקבלה במסגרת החקיקה על קיצור השירות מ-36 ל-32 חודשי שירות (ראו ידיעה נפרדת). באותה העת נקבע כי השירות יקוצר ל-30 חודשים ביולי 2020, אך סוכם שתתקיים בחינה נוספת של הנושא טרם כניסתו לתוקף.

לא נעשתה בחינה

בפועל, בשל בעיית המשילות, עדיין לא נערכה בחינה והחוק נכנס לתוקף למרות השגות מערכת הביטחון.

ל"ישראל היום" נודע כי שר הביטחון, בני גנץ, תומך בדחיית קיצור השירות בכמה שנים, ככל הנראה כחמש שנים, עד שמספר המתגייסים לצה"ל יגדל כתוצאה מגידול טבעי באוכלוסייה, אך כאמור, הנושא טרם נדון בממשלה.

הרמטכ"ל הקודם, גדי איזנקוט, תמך בקיצור השירות ל־30 חודשים, וסבר שניתן לפצות על כך באמצעות חודשי שנ"ב (שירות נוסף בסדיר) נוספים.

לעומתו, הרמטכ"ל הנוכחי, רא"ל אביב כוכבי, מתנגד בכל מאודו לקיצור השירות הנוסף, בין השאר לנוכח החשש ממחסור בלוחמים. בצה"ל מבהירים כי כבר כעת חסרים לוחמים במערכים שאינם מתמרנים, לרבות ביחידות איסוף קרבי, ההגנה האווירית ופיקוד העורף.

שר הביטחון בני גנץ, גדעון מרקוביץ'

לפי תפיסת הרמטכ"ל כוכבי, קיצור השירות פוגע באפקטיביות של הלוחמים, שכן לאחר הכשרה של שנה וחצי נותר להם פרק זמן לא ארוך של שירות.

עוד סבור הרמטכ"ל כי קיצור שירות החובה מגדיל את הנטל על אנשי המילואים, אנשים עם משפחות ועבודה שמגויסים לטובת משימות ביטחון שוטף כדי לאפשר לחיילי החובה להתאמן.
כמו כן, אם זה היה תלוי ברמטכ"ל, הוא היה מעוניין להגדיל את צבא היבשה על מנת שניתן יהיה להשיג הכרעה מהירה יותר במערכה הבאה, בשתי זירות בה בעת.

שינוי מרחיק לכת

מעבר לכך, קיצור שירות החובה שהוחל על מתגייסי 2015, מ-36 ל-32 חודשי שירות, אפשר לצבא להמשיך להתנהל במודל של שלושה מחזורי גיוס, שלפיהם הגיוס מתקיים בכל ארבעה חודשים, אך קיצור השירות בחודשיים נוספים, ל-30 חודשי שירות, ידרוש ככל הנראה שינויים מרחיקי לכת במחזורי הגיוס ובזמני ההכשרות. בפועל, כאמור, הצבא לא החל להיערך ל-30 חודשי שירות.

כשרי ביטחון, אביגדור ליברמן ונפתלי בנט התנגדו לקיצור שירות החובה, ושר הביטחון הנוכחי, בני גנץ, כאמור תומך בדחיית קיצור השירות ומנסה לכרוך את סוגיית קיצור השירות במודל שירות לכל שהוא מנסה לקדם.

כך או אחרת, אף שבעוד פחות מחודשיים יתגייס המחזור הרביעי של חיילים ל־30 חודשי שירות, חוסר הוודאות גדל ודיון מעמיק בסוגיה טרם התקיים.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר