משרד ההגנה הדני הודיע השבוע כי לא יתקדם עם עסקת רכש למערכת ההגנה האווירית הישראלית "ברק MX" מתוצרת התעשייה האווירית, זאת לאחר שקיבל את המלצת פיקוד ההגנה הדני להעדיף השקעה ביכולות אחרות שיספקו, כלשונם, "עוצמה קרבית מיידית יותר".
שר ההגנה של דנמרק, טרולס לונד פולסן, ציין בהצהרה רשמית כי מדובר בהחלטה המבוססת על שיקול מקצועי טהור: "פיקוד ההגנה הציג עמדה צבאית-טכנית ברורה באשר לפיתוח מערכות הגנה מבוססות קרקע. החלטנו לפעול על פי המלצותיו כדי לרכוש את היכולות המתאימות ביותר ולפתחן במהירות וביעילות".
ההחלטה מגיעה כחודש בלבד לאחר שדווח בתקשורת הדנית כי ההצעה הישראלית כללה גם פתרון "Soft Kill" נגד רחפנים - כלומר, מערכת המסוגלת לשבש או לנטרל רחפנים מבלי להשמידם פיזית, באמצעות אמצעים אלקטרוניים. לפי הדיווחים, מדובר ביכולת שאינה קיימת כיום במערכות ההגנה של דנמרק.
עם זאת, קופנהגן בחרה להקצות את התקציב למערכות אחרות, ככל הנראה כחלק ממהלך כולל של חיזוק ההגנה האווירית הלאומית על רקע ריבוי תקריות רחפנים בשמי אירופה והחשש מפעילות רוסית.
כזכור, בספטמבר האחרון נאלץ נמל התעופה של קופנהגן להיסגר זמנית בעקבות חדירת רחפן בלתי מזוהה - תקרית שראש הממשלה מטה פרדריקסן לא שללה כי הייתה קשורה לרוסיה.
החודש הודיעה הממשלה כי תשקיע כ־58 מיליארד קרונות (9.1 מיליארד דולר) בשדרוג מערכות ההגנה האווירית, כולל רכישת שמונה מערכות לטווח בינוני וארוך, בהן הפלטפורמה SAMP/T הצרפתית-איטלקית.
טכנולוגיה מהמובילות בעולם
מערכת "ברק MX", שפותחה בתעשייה האווירית, היא מערכת הגנה אווירית רב-שכבתית המשלבת מכ"ם מתקדם ומספר סוגי מיירטים לטווחים שונים - עד 150 קילומטרים. היא מיועדת להתמודד עם מטוסים, מסוקים, טילי שיוט, טילים בליסטיים קצרי טווח ואף רחפנים חמושים.
לדברי משרד הביטחון, היתרון המרכזי של המערכת הוא היכולת לשלב בין שכבות הגנה שונות תחת שליטה אחת, כך שניתן לתת מענה מהיר ומותאם לאיומים מתפתחים בזמן אמת.
החלטתה של דנמרק מנוגדת לזו של סלובקיה, שבדצמבר 2024 הזמינה את מערכת הברק בעסקה בהיקף של 560 מיליון אירו. גם הודו ואזרבייג'ן כבר מפעילות גרסאות שונות של המערכת, שנחשבת לגולת הכותרת של ייצוא מערכות ההגנה הישראליות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו