"תרחיש הבלהות של טרמינייטור": מלחמת רוסיה-אוקראינה מזרזת את עידן הרחפנים הקטלניים

אחד הנזקים המשמעותיים ביותר שחוללה מלחמת רוסיה-אוקראינה קשור לפיתוח מואץ של רחפני קרב אוטונומיים. כבר כיום מפעילות שתי המדינות רחפנים חצי אוטונומיים המסוגלים לבחור ולתעדף מטרות, ובעתיד הקרוב רחפנים אוטונומיים לחלוטין צפויים לפעול בלהקות וירדפו אחרי מטרות נמלטות.

הפיתוח מתמקד כעת ברחפני תקיפה של כוחות רגליים מתמרנים. בעלות של טיל חכם אחד (3-5 מיליון דולר) ניתן לייצר כמות ענקית של "מכונות הרג קטנות" שעלות אחת מהן נעה סביב אלפי דולרים בלבד.

"לא דמיינו שמי שתקדם את תרחיש הבלהות של סדרת הסרטים טרמינייטור תהיה דווקא אוקראינה", התבדח אולג פדורישין, ראש מחלקת מחקר ועיצוב של החברה האוקראינית DOV DROID. "איך אפשר להרגיש בטוח אם רחפן אוטונומי שהוזן בפרטים הביומטריים שלך יעקוב אחריך לבדו וינסה לחסל אותך ברחוב? רחפנים כאלו יפעלו בלי תקשורת מאחור ולכן לא ניתן יהיה לשבש אותם".

איום על תעופה אזרחית ומנהיגים

אנטון סקריפניק, מנכ"ל חברת Roboneers המפתחת רובוטים קרקעיים, מזהיר: "כל נושא בדיקת הכנסת פצצות לשדה תעופה הופך מיושן. להק רחפנים יוכל להפיל בקלות מטוס בעת המראה או נחיתה. נחיל רחפנים יטוס אל מטוס של ראש ממשלה ויתרסק עליו".

סקריפניק מתריע כי אפשר "להטיס 100 או 1,000 רחפנים ולשבש פעילות של שדות תעופה וערים שלמות. הרחפנים יהיו עצמאיים ועמידים לשיבוש, בעוד מערכות ההגנה יהיו יקרות ביותר". הוא מזהיר מפני "11 בספטמבר חדש" אם העולם יתעלם מהבעיה.

Defenders in southern Ukraine used a Wild Hornets drone equipped with new "cyberpunk" technology to remotely wreck a ruzzian Molniya drone

Ground-breaking innovations like these rely on lots of R&D, soldiers' input and your support🐝

Please keep helping:https://t.co/qXMCd0HOAShttps://t.co/iHDUvmG7JFpic.twitter.com/gMMt4ebXaF

— 🇺🇦Ukraine Resists Russian Genocide... Yeah Again (@ArmedMaidan)June 25, 2025

מאבק דיפלומטי סביב הסדרה

במאי האחרון נפגשו בניו יורק, תחת חסות האו"ם, נציגי 120 מדינות לדון באמנה עולמית נגד נשק אוטונומי - דומה לאמנת 1997 נגד מוקשים. שר החוץ של סיירה לאון, מוסא קאבה, שאל: "האם העולם ירשה לבינה מלאכותית להחליט מי יחיה ומי ימות?".

במשך 8 השנים האחרונות ניסו מדינות העולם לקדם אמנה כזו בהסכמה דרך שיחות בז'נבה, אך רוסיה, צפון קוריאה ובלארוס העמידו קשיים. גם ארצות הברית התנגדה לכינוס. למרות זאת, 166 מדינות כפו את הכינוס בניו יורק.

"הרוב המכריע של מדינות העולם רוצה מו"מ על מסמך מחייב", אמר אלכסנדר קמנט ממשרד החוץ האוסטרי. אם ההתנגדות תמשך, שאר המדינות יוכלו לכפות החלטה במליאת האו"ם ברוב רגיל.

דוגמה לכוח מוסרי של אמנה עולמית היא הסכם אוטווה נגד מוקשים. למרות התנגדות המעצמות, מספר ההרוגים ממוקשים ירד מ-25,000 ב-1997 ל-3,300 ב-2013. "העולם לא יכול להרשות לעצמו לחכות בנושא הזה", סיכם שר החוץ של סיירה לאון.