"מנסה לצעוק את הצעקה שלהן": התצפיתניות בחמ"ל כיסופים ניסו להנציח את חברותיהן וחבריהן לשירות, שנפלו בקרב הקשה במוצב בבוקר שבעה באוקטובר. אלא שבמקום הבנה, הן חוות יחס מזלזל ומחפיר מצד הדרגים הבכירים והמפקדים. זלזול באותן תצפיתניות ששרדו את האירועים הקשים מכל, ויום יום נלחמות להישאר בשפיות.
"הכל התחיל כשלפני כחודש וחצי, קצין קשר חטיבתי הגיע לחמ״ל והחל לתלוש מדבקות זיכרון שהיו תלויות על הדלת", מספרת ל'ישראל היום" מאיה אילתי, שהייתה בחמ"ל ב-7 באוקטובר כחלק משירותה כתצפיתנית והספיקה להשתחרר מאז. "אחת התצפיתניות שהייתה ב-7 באוקטובר שאלה אותו מי הוא ומה הוא עושה. הוא ענה ואני מצטטת: 'זהו, אנחנו ב-6.10, נגמר הפוסט טראומה'. התצפיתנית המשיכה להתווכח איתו - מה שלא עזר".
אילתי ממשיכה ומתארת כיצד הניסיון להחזיר את החיילות בכל מחיר לשגרה לא נעצר רק אצל הקשר"ח. "בסגירה האחרונה הסמח"ט הגיע לביקור. הוא ביקש מאחת הסמב"ציות במשמרת להוריד את כל מה שקשור לזיכרון מהחמ"ל. הוא הסביר יפה שהוא יודע שזה קשה ושגם הוא מכבד את הנופלים, אבל חמ"ל זה דבר מבצעי ועם כל הכאב צריך להתייחס לזה בהתאם. הבנות קיבלו וכך עשו, הורידו את כל מה שקשור לזיכרון מהמסדרון של החמ״ל: מדבקות זיכרון, השלט שהבנות הכינו עם התמונות של הנופלים".
מאיה ממשיכה ומשתפת את צעקתן: "היום (שלישי) מח"ט דרומית הגיע בצהריים בצעקות ועצבים כי הקימו פינה שכללה ספסלי הנצחה. הוא דרש לפנות אותם. את הספסלים הקמנו לזכרם של חברינו שנרצחו ב-7 באוקטובר, לוחמי גדוד גולני 51 ולוחמים מיחידת אגוז אשר באותו היום הגנו עלינו בגופם ובלעדיהם לא היינו פה היום. את קו גולני העברנו יום ולילה בספסלים הקבועים שלנו בבסיס ככה שכל הזיכרונות הכי יפים שלנו הם משם. זאת הסיבה שעיצבנו את שני הספסלים שלנו לזכרם - במשחקי שש בש לדוגמה, בחריטה יפה של שמותיהם או בציורים שיזכירו רגעים יפים. חברותיי מספרות שיש תכנון להסיר השבוע גם את שלט ההנצחה".
האם הן ניסו לדרוש תשובות? לשנות את רוע הגזרה?
"כל בנות החמ״ל ישבו לשיחה עם המ״פ שלהן שרק צעקה וטענה שהן לא מעריכות כלום ורק מתלוננות כל היום. אני מצטטת: 'אפילו לא אמרתן תודה על זה ששיפצנו לכן את המגורים' שיש לציין היו מרוססים ולא היה אפשרי לישון בהם. לשפץ אותם זה די המינימום שאפשר לעשות.
"התוצאה הסופית היא שהזיזו את הספסלים מהמקום המיוחד והחשוב לנו, איפה שהנופלים היו יושבים איתנו יום יום, והועברו לפינה נידחת בבסיס, ליד פחי זבל וללא אור. אף אחד לא נותן להן להתבטא וכולם טוענים שהן מתמסכנות ומתנהגות כמו ילדות".
מדובר צה"ל נמסר בתגובה:
הנצחת החללים במוצבים באוגדת עזה תתבצע באופן מכובד ואחיד, המפקדים עוסקים בכך בשיתוף פעולה עם החיילים ויפעלו ברגישות מול החיילים על מנת להנציח את כלל החללים באופן הראוי ביותר.
צה״ל משתתף בצער המשפחות השכולות, ימשיך ללוותן ולראות חשיבות רבה בהנצחת חללי צה״ל ובהם מי שנפלו בקרבות הגבורה במלחמת חרבות ברזל.
פינות הנצחה ואנדרטאות רשמיות בבסיסי צה״ל מוקמות באופן מוסדר, על פי פקודות ונהלים, וזאת על מנת לשמור על השיוויון והאחידות בזכר החללים, באישור צה״ל והמשפחות.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו