ניהול האש והורדת ההתגרויות: גבול לבנון בוער, וצה"ל עומד בפני אתגר לא פשוט

על תרחיש האימים למקרה של מלחמה, שאותו מעביר צה"ל לידי עיתונאים, אפשר להגיד שהוא לא עוזר לממשלה להתמודד מול האיומים מבית. הוא מוסיף לתחושת הבלבול והמבוכה של הציבור נוכח מאמצי גורמים קיצוניים סביב המחאה לפורר את הצבא ולפגוע במורל יחידותיו, בייחוד בחיל האוויר.

ביום שישי יצאה הודעה שלכאורה הייתה אמורה להרגיע אותנו: "הצמרת הביטחונית לדורותיה של מדינת ישראל קיימה בתל אביב כנס חירום. נדונו בו דרכי פעולה להגנה על בית המשפט העליון, על צה"ל ועל המשטרה במצבי ובמתארי קריסה של המשטר בישראל". אבל מה ששומעים בהודעה אלו צלילי איום על הממשלה וגם על בית המשפט העליון. זהו אחד משיאי הלוחמה הפסיכולוגית, שמנהלת אותה "צמרת ביטחונית".

השאלה שעולה מהתרחיש שמציג צה"ל לציבור במקרה של עימות עם חיזבאללה, ובמקביל - תיאור מבולבל לגבי כשירות צה"ל והסיפור החדש של "הלכידות" - היא אם הפרסומים מתכתבים עם ההודעה של "הצמרת הביטחונית לדורותיה".

צה"ל צריך למצוא דרכים טקטיות כדי לסלק את האוהל חוצה הגבול ולהוריד מסדר היום אירועים כמו גניבת מצלמות מהגדר או התגרויות בתושבים מעבר לגדר. מגוחך שיציג תמונת מלחמת עולם שלישית מ"מחלוקת" סביב אוהל, ירי טקטי מבודד והפגנות על הגבול.

אבל צה"ל גם חייב לבדל את עצמו באופן מוחלט וברור מכל הפעולות האנטי־דמוקרטיות שמחוללים גורמים המשתמשים בסמכות העבר שלהם כקצינים בכירים. בלשונם, מכנס "הצמרת הביטחוניסטית", צה"ל צריך להגן על עצמו ממתקפת הבכירים וההתארגנויות המיליציוניות של מילואימניקים שמנסים לפגוע בכשירות צה"ל ובמורל שלו. במדינה דמוקרטית אין מערכת ביטחון, אין צמרת ביטחונית בדימוס. ישנו צה"ל, וראשי צה"ל צריכים להבהיר שהם מגנים את ההתארגנות של הלשעברים.

אם הדיווח שכולל תיאור של ראש הממשלה נתניהו כמי שאין לדעת את כוונותיו - כביכול הוא ירצה לסבך את ישראל במלחמה - יצא מ"צמרת צה"ל", זה עוד סימן שלילי. בתוך הבלבול בציבור הרחב, כפי שמסתמן מאז המשא ומתן על הסכם הגז עם חיזבאללה לפני שנה, יש היום גורם אחד שאפשר לסמוך עליו. זהו דווקא ראש הממשלה נתניהו. הוא עומד בלחצים כבדים ביותר.

מצד אחד, אגף ימני בממשלה שלא מצליח לרסן את הפעילות האלימה של קבוצות קטנות של מתנחלים; מצד שני, רמטכ"ל שמנסה להחדיר מורך לב בממשלה; מצד שלישי, אותה מחאה המחוברת לבכירי ביטחון בדימוס שמנסים יחד להקריס את ההרתעה של ישראל מול אויביה. ומעל כל אלה, עננת הלא־נודע של בג"ץ, שהחליט לדון בעילת הסבירות.

צריך להיות חזק - בלשון המעטה - כדי לעמוד איתן מול הלחצים המערערים האלה. המטרה היא לא להגיע למלחמה בצפון בגלל לקחי אוקראינה. נתניהו שייך לזן שיודע להכיל התגרויות - עד גבול מסוים. ייתכן שהדרך לפתור את בעיית הגבול מול חיזבאללה היא ליזום תקרית במקום מפתיע, ותוך כדי ניהול האש לטפל בכמה בעיות שעושות עכשיו כאב ראש.