78 שנים חלפו מאז הטלת פצצות האטום על הירושימה ונגסאקי באוגוסט 1945, ובימים אלה שב האירוע ההיסטורי לכותרות עם יציאתו לאקרנים של הסרט "אופנהיימר" של הבמאי כריסטופר נולאן, העוסק בחייו של אבי פצצת האטום, רוברט אופנהיימר.
בזמן שברקע נמשכים המגעים לחתימה על הסכם גרעין מחודש בין איראן לארה"ב, ואיום הגרעין הרוסי שב ועולה, נראה כי החששות מהפצצות הגרעיניות ממשיכים ללוות אותנו גם בשנת 2023. ד"ר יהושע סוקול, חוקר ומרצה במרכז האקדמי לב, מומחה לפיזיקה גרעינית ויו"ר פורום אקדמאים למודעות גרעינית, טוען בפני "ישראל היום" כי גם אם ניקח את האיום האיראני לתרחיש קיצון, שבו איראן משיגה נשק גרעיני ויכולות שיגור ומטילה פצצת אטום במרכז תל אביב - בניגוד לתפיסה המקובלת, הדבר לא יהפוך ליום הדין.
"למקרה קיצון כזה יהיו ללא ספק השלכות הרסניות בהיקף חסר תקדים, אבל זה רחוק מלהיות קץ המדינה", מדגיש ד"ר סוקול. "התקפה כזו צפויה לגרום לרבבות הרוגים ולהרס מקיף, אבל לא לשואה שנייה. ישראל לא תחדל להתקיים כישות מדינית, וגוש דן לא יימחק".
ד"ר סוקול מסתמך על מחקר שעוסק באיום הגרעיני על מדינת ישראל, ומציין כי ניתוח תוצאות השימוש בנשק גרעיני ביפן בשלהי מלחמת העולם השנייה קובע כי רוב האנשים שראו את הפטרייה הגרעינית במו עיניהם שרדו כדי לספר על שאירע, ורבים מהם לא נפגעו כלל.
"בהירושימה, לדוגמה, שרדו אנשים ששהו בתוך מבנה בטון במרחק 200 מטר בלבד ממוקד הפיצוץ. לעומתם, רוב האנשים ששהו בחוץ במרחק 2 ק"מ נספו. עד לסוף המאה ה-20 גרמה הקרינה לסרטן קטלני אצל כ-600 מניצולי שתי פצצות האטום, ולתמותת יתר שהסתכמה בכ-6% בלבד. כמו כן, עד היום לא נתגלו שום תופעות גנטיות אצל צאצאי הניצולים, בניגוד למה שנהוג לחשוב".
ד"ר סוקול מוסיף כי מי שיימצא קרוב מדי לפיצוץ ייהרג, אך כי הדבר לא שונה מפגיעת טיל ישירה. הוא מציע כמה הוראות התנהגות, שלטענתו יגדילו את סיכוי ההישרדות פי עשרה ויותר במקרה של התקפה גרעינית. "גל ההדף יהיה כנראה גורם הפגיעה העיקרי. עקב כך, יש ליפול על הארץ עם ראיית ההבזק".
לדבריו, מקלטים תת-קרקעיים צפויים להגן על השוהים בהם כבר במרחק של 200 מטר מפיצוץ בעוצמה של הירושימה. ממ"ד תקני צפוי לספק הגנה במרחק של כ-500 מטר מהפיצוץ, ונגד הקרינה התרמית שייצור הפיצוץ הגרעיני - די בבגד או בגזיר עיתון כדי להגן על העור מפני כוויה.
ומה לגבי הקרינה הגרעינית? "אנשים שסופגים מנות גבוהות של קרינה לא מתים מייד", מסביר ד"ר סוקול. "ניתן להציל רבים מהם באמצעות אנטיביוטיקה ותרופות מונעות הקאה. אלו שיחלו במחלת קרינה וישרדו יהיו בסיכון מוגבר בכ-50% לסרטן. מדובר בקיצור תוחלת החיים מ-81 שנים ל-79 בערך. החששות ממוטציות לא מבוססים כלל".
עוד הוא מוסיף: "זיהום רדיואקטיבי יכול להיווצר מנשורת גרעינית, אם הפיצוץ נעשה בסמוך לקרקע. בהירושימה ובנגסאקי, למשל, לא היה. הקרינה מהנשורת דועכת פי עשרה אחרי שבע שעות, ופי 100 אחרי יומיים. רצוי להיות במבנה תת-קרקעי, ואם לא ניתן - אז במבנה רב-קומות, תוך הימנעות מקומות קרקע וגג".
ד"ר סוקול מסכם: "פצצה גרעינית היא הרסנית, אך כמו כל נשק - כוחה מוגבל. 500 מטר ממוקד הפיצוץ ייהרסו כנראה גם ממ"דים; במרחק של קילומטר מהפיצוץ תהיה קריסה של מבנים מודרניים מבטון מזוין; במרחק קילומטר וחצי - קריסה של מבני אבן ומבני בטון עם קומה מפולשת; במרחק עד 3 ק"מ צפויות כוויות קשות לעור; במרחק עד 4 קילומטר ממוקד הפיצוץ ינופצו שמשות לא מחוזקות. לא מדובר כלל בפגיעה במדינה כולה, והערכות כמותיות מראות שאף מספר של פצצות אטום שיוטלו על אזורים שונים במדינה לא יביא לקיצה. 'נצח ישראל לא ישקר' זה לא רק קביעה אמונית, אלא גם מסקנה מדעית".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו