מרוץ החימוש של המזרח התיכון: כך נראית מפת האיומים החדשה

מרוץ ההתחמשות העולמי לא פוסח על המזרח התיכון. איראן, ערב הסעודית, סוריה, לבנון ואפילו מצרים מחפשות טכנולוגיה צבאית חדשה כדי להעצים את יכולותיהן. ישראל נערכת לאיומים החדשים, כמו הטיל ההיפר־סוני שאיראן טוענת שהיא מפתחת, וגם לטכנולוגיה שכבר כמעט נחשבת ל"ותיקה" - כטב"מים, מל"טים וטילים מדויקים.

בשבוע שעבר הציגה רפאל את התשובה שלה לטילים ההיפר־סוניים שאיראן הודיעה שהיא מפתחת. למעשה, בטהרן שיגרו תמונת יח"צ של טיל, אבל בישראל לא מאמינים שהטכנולוגיה כבר ברשותה, מה שלא מונע ממנה להתחמש בהתאם.

בינתיים באזור המפרץ הפרסי, ערב הסעודית דורשת מארה"ב התחייבות לעסקאות נשק, הרשאה לפיתוח גרעין אזרחי, וגם ערבויות ביטחוניות אל מול איראן. תצוגות התכלית של איראן לעניין פיתוח טילים וכטב"מים שכבר נבחנים באוקראינה, מובילה לצד הדרישות מסעודיה גם את קטאר, איחוד האמירויות ומצרים להצטייד במה שנראה כמו מרוץ חימוש בעיצומו במזרח התיכון. הכוכבות: איראן וישראל, אך המדינות מסביב מתארגנות גם הן ליום סגריר.

איראן מחמשת את האזור

תא"ל (מיל') יוסי קופרווסר, ראש חטיבת המחקר באמ"ן לשעבר וחוקר בכיר במרכז הירושלמי לענייני ציבור ומדינה, אומר ל"ישראל היום" כי "מתקיים מרוץ חימוש משמעותי באזור, והבולטת בו היא איראן, שמייצרת בכוחות עצמה אמצעי לחימה על בסיס טכנולוגיה שקיבלה מגורמים זרים. הם עושים מאמץ משמעותי בתחום ההצטיידות של טילים מתקדמים - ולכן מגוון הטילים שהם מפתחים רחב ביותר, ויש גם עניין רוסי להצטייד בטילים האלה. האיראנים הראו יכולת לייצר טילי שיוט ושיפרו את רמת הדיוק עם הזמן - זה איום שאין להקל בו ראש".

ההתחמשות האיראנית משליכה עד חיזבאללה בצפון, שמחזיק בעשרות אלפי טילים מתוצרת איראנית, וכעת נעשה ניסיון גם להפוך אותם למדויקים. הפעילות שמייחסים מקורות זרים לישראל בסוריה נועדה בין היתר למנוע בדיוק את מאמץ החימוש הזה, שלדברי קופרווסר אמור "להטריד את ישראל מאוד".

החוקר מציין כי לצד מרוץ החימוש האיראני (ועוד לא אמרנו מילה על הגרעין), גם מדינות שנחשבות לפרגמטיות פועלות בכיוון זה: "סעודיה, מצרים, איחוד האמירויות וקטאר מנהלות מאמצי התחמשות מזורזים שלא מכוונים נגדנו, אבל בהתחשב באופק היציבות ובשינוי האפשרי, יש מקום שגם במקרה הזה ישראל תגלה דאגה".

גם ד"ר יהושע קליסקי, חוקר בכיר במכון למחקרי ביטחון לאומי שליד אוניברסיטת תל אביב, מזהיר מההתעצמות סביבנו: "כבר היום יש לסעודיה מטוסי ביון משוכללים, והיא דורשת יותר. השבטים האלה יכולים לריב בינם לבין עצמם, אבל מה שמאחד אותם בסוף זה השנאה לישראל".

ד"ר קליסקי מחלק את מאמצי החימוש סביבנו לכמה רבדים: הקונבנציונאלי, הסמי־קונבנציונלי והלא־קונבנציונלי - הגרעיני. "המרוץ הקונבנציונלי נובע באמת ממה שקורה בין רוסיה לאוקראינה. מדינות רואות שעם כלי נשק פשוטים וזולים יחסית ניתן להכניע מלחמה. הפרדיגמה למעשה השתנתה, בלי שיירות טנקים - יותר כטב"מים ורחפנים שיכולים לעצור שיירות שלמות", מסביר ד"ר קליסקי. "זה גם מרוץ חימוש בטילים, שהם כלי נשק פשוטים להפעלה: לא צריך שדות תעופה, טייסים מיומנים, אלא צוות קטן של אנשים והפעלה פשוטה מאוד".

האיום ההיפר־סוני

באשר לטילים ההיפר־סוניים, אומר ד"ר קליסקי: "כל מי שמשקיף על שדה הקרב באוקראינה רואה שהנשק הזה עובד ושיש לו פוטנציאל נזק גדול ופוטנציאל הפחדה גדול. מדובר למעשה בטיל שיכול להגיע מאיראן לישראל ב־4-3 דקות, זה מפחיד". כיום יש טיל כזה בוודאות רק לרוסיה ולסין, ובאשר להימצאותו בידיים איראניות, כאמור - הדעות חלוקות. 

קופרווסר: "לגבי הטילים ההיפר־סוניים - הקונגרס האמריקני מנסה להטיל על זה מגבלות בינלאומיות או אפילו אמנה, אבל בינתיים מדינות מסוימות ממשיכות לרוץ עם זה, כמו רוסיה, סין וארה"ב. לגבי איראן, מהתמונות עד כה נראה שזה עדיין לא טיל היפר־סוני, אבל אנחנו תמיד צריכים להיות מודאגים ולא לזלזל. גם אם זה לא אמיתי, יש לאויב יכולות. איראן היא מעצמת טילים, וגם אם הדבר הזה כרגע לא עובד - אנחנו צריכים לקחת את האיום הזה ברצינות".

התשובה לכטב"מים

בישראל התעשיות הביטחוניות לא יושבות על המדוכה. הפיתוחים הישראליים מעמידים אותה בחזית הטכנולוגית ומוצאים את דרכם למדינות ברחבי העולם, כפי שנראה רק השבוע בסלון האווירי בפריז.

בשיחה עם סמנכ"ל בכיר לשיווק ולפיתוח עסקי ברפאל, אריאל קארו, הוא מתאר את המרוץ הזה מהצד הכלכלי. "מול מגוון רחב של איומים שהעולם מתחיל לפגוש עכשיו, לתעשיות שלנו יש כבר את הפתרונות. דוגמה אחת היא ההגנה האווירית הרב־שכבתית - מרמת הכטב"מים שכל העולם מתעורר אליהם אחרי אוקראינה, ועד לכיפת ברזל והחיבור לנשק הלייזר, שישראל היא מובילה עולמית בו".

גם מערכת "קלע דוד", שנעשה בה שימוש במבצע מגן וחץ בעזה, מסקרנת את העולם. קארו מסביר: "ישראל מנצלת את היתרון הטכנולוגי שלה. כשאתה מפתח מערכות אתה לא מפתח אותן לאיומים הנוכחיים, אתה חייב להיות כמה צעדים לפני האיום הבא. המבט שלנו הוא עשר שנים קדימה, ולספק פתרונות לישראל ולייצא אותם לפני שהאיום פוגש אותנו".

חימוש או הרתעה?

באשר לשאלת ההרתעה הישראלית אל מול חיזבאללה, קופרווסר אומר: "בשלב הזה חיזבאללה מורתע מלצאת לתקיפה צבאית מלאה, אבל האם הוא מורתע מצעדים מוגבלים כמו אפשרות לתת לפלשתינים להמשיך להצטייד? פחות. אנחנו משלמים את המחיר על ההססנות שגילינו בהסכם הגז עם לבנון. זה היה מהלך שחיזק את תחושת העוצמה של חיזבאללה.

"אנחנו צריכים ליצור מאזן הרתעה ולא לתקוף מחסן־מחסן, אין לזה סוף. צריך גם להדגים את היכולות שלנו מפעם לפעם – שיגור לוויינים לחלל וכיו"ב. עם זאת, הסיכוי שניגרר למערכה הוא לא גדול כי האויבים סביבנו יודעים את היכולות שלנו, נסראללה מתחבא עד היום בבונקר.

"לחיזבאללה יש בין 120 אלף ל־150 אלף טילים, חלק גדול מהם מדויקים. זה פוטנציאל מסוכן. לבנון היא שלוחה איראנית שתהיה מוכנה לפעולה מתי שיאמרו לה. לעומת זאת, סוריה לא מהווה איום משמעותי כי היא מפוצלת עם צבא לא מעודכן".

באשר לידע הרקטי שנמצא בעזה וחודר גם לשומרון, אומר ד"ר קליסקי כי "הידע הרקטי ברצועה הוא ידע איראני שהגיע לשם על ידי הברחות ומומחים, ומיוצר באמצעות מחרטות. אנחנו בהחלט עלולים לראות ירי תלול מסלול לעפולה וליישובים בצפון. היו דברים מעולם. בשנות ה־70 ירו קטיושות על פתח תקווה מבקעת הירדן, ואדם אחד נהרג. השליטה שלנו ביו"ש מובילה אותנו למתכננים וליצרנים, ומסכלת כרגע את האיום הזה".

אחד מתחומי החימוש הבולטים הוא תחום המל"טים. האיראנים מפתחים סוגים רבים, שרוסיה רוכשת לטובת המלחמה באוקראינה. לדברי קופרווסר, "האיראנים כבר הוכיחו את היכולות שלהם בתחום הזה בתקיפות על מתקני הנפט הסעודיים ב־2019. בעניין הזה יש לנו מענה טוב - פיתוחי לייזר ואמצעי יירוט מתקדמים". 

תרחיש ריאלי

לדברי קארו, הפיתוחים הישראליים מבוקשים על ידי מדינות אירופיות, שרואות את שדה הקרב בסמוך לביתן: "מלחמת רוסיה־אוקראינה חידדה להן שתרחיש של מלחמה על אדמת אירופה הוא ריאלי, ויש להן פערים מבצעיים. הן צריכות יתרון טכנולוגי שיש לישראל, ויש עלייה גדולה בביקוש.

"רפאל מתמחה לאורך השנים בחימוש מונחה אלקטרו־אופטי מדויק ואיכותי. הפיתוחים שלנו נדרשים גם בשל הטווחים הגדולים - באירופה יש דרישה לטילי ספייק ולמערכות דומות, והסלון בפריז מהווה פלטפורמה לחשוף את היכולות האלה ללקוחות רבים".