נחשף שמו של לוחם מג"ב הנאשם בהריגת נער פלשתיני

בן דרי, בן 21 מראשון לציון, הוא לוחם מג"ב לשעבר המואשם בבית המשפט המחוזי בירושלים בהריגת הנער הפלשתיני במאי 2014. בפתח הדיון ביקשסניגורו של הנאשם, עו"ד ציון אמיר, שלא להסיר את צו איסור הפרסום שהוטל בזמן החקירה על שמו וזהותו של מרשו, משום שכתב האישום מייחס לו מעשים שעשה בעת שפעל בשירות המדינה ולא כאדם פרטי ובשל החשש למעשי נקמה אם זהותו תיחשף.

השופט רומנוב כתב בהחלטתו כי נקודת המוצא לבחינת איסור הפרסום, הוא עיקרון פומביות הדיון וזכות הציבור לדעת. השופט הדגיש כי "המעשה המיוחס לו לא נעשה בעת שפעל לשם מילוי פקודה שקיבל, אלא בעת שפעל בניגוד לפקודה שקיבל".

מהראיות עולה: פעל באופן מכוון

התובעים עו"ד אורי קורב ועו"ד יפעת גפן, טוענים בכתב האישום כי מחומר הראיות עולה שבניגוד לגרסת הנאשם, לפיה ביצע ירי גומי בהתאם להוראות שקיבל, הוא פעל באופן מכוון כאשר ירה ירי חי לעבר מרכז גופו של המנוח כשהוא מתכוון לכל הפחות לגרום לחבלה חמורה תוך צפיית האפשרות של מותו וכשהוא פועל להסתרת מעשיו בזמן אמת.

רוצים לקבל עוד עדכונים? הצטרפו לישראל היום בפייסבוק

בכתב האישום נטען כי ב-15 במאי 2014 כחלק מההיערכות ל"יום הנכבה" הוצבה הפלוגה בה שירת הלוחם באזור הכפר ביתוניא. סמוך לשעה 11:00 מוקמו הנאשם, 6 לוחמים נוספים ומתעד צבאי בעמדה שלטת המשקיפה לעבר ציר מרכזי בביתוניא במטרה למנוע כניסת מפגינים לכיוון המחסום.

הכתבה הכי נקראת היום באתר: מה הצבא העוצמתי ביותר בעולם?

הנאשם ולוחם נוסף הוגדרו כמי שיבצעו ירי גומי לפיזור מפגינים במידת הצורך. בשלב מסוים הגיעו לאזור מפרי סדר אשר יידו אבנים לעבר העמדה, ובהם המנוח כבן 17. זמן קצר לאחר מכן, כאשר המנוח צועד באזור וידיו לצדי גופו, כיוון הנאשם את נשקו לעבר מרכז גופו, וירה לעברו קליע חי במטרה לגרום לו חבלה חמורה, תוך שהוא צופה את האפשרות שיגרום למותו. הנאשם פגע במנוח באזור החזה והוא התמוטט במקום. במעשיו אלה, טוענת פרקליטות ירושלים, גרם הנאשם למותו של המנוח שלא כדין.

סניגורו של הנאשם, עו"ד ציון אמיר, ביקש מביהמ"ש לדחות את הבקשה למעצר מרשו עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו, משום שלטענתו אין בידי התביעה ראיות לכאורה להוכחת העבירה המיוחסת למרשו וגם משום שלא קיימת לטענתו עילת מעצר נגדו.

השופט הורה על הגשת תסקיר מבחן לפני שיכריע בשאלה אם יש להיעתר לבקשת התביעה לעצור את הנאשם עד לתום ההליכים המשפטיים נגדו. בהחלטתו כתב השופט: "הגעתי לכלל מסקנה כי יש בידי המבקשת ראיות לכאורה להוכחת המיוחס למשיב, הן במישור העובדתי והן בכל הנוגע ליסוד הנפשי".