"כל אחד כאן יכול להיות מחבל": בשיא המתיחות - כתבנו עם הלוחמים ביו"ש

הדבר הראשון שהתגלה כשנכנסתי לעמדה במחסום המנהרות היה החורים הבולטים בחלון מוגן הירי. "מה זה?" שאלתי את הלוחמים, ואלה השיבו בשוויון נפש: "בדיוק מה שאתה חושב".

כמה חודשים לפני שסמלת נועה לזר ז"ל נהרגה בפיגוע הירי במחסום שועפאט פתחו מחבלים מגבעה סמוכה באש על מחסום המנהרות, שמפריד בין גוש עציון לירושלים. בפעם ההיא לא היו נפגעים. במוצאי החג הראשון של סוכות המזל של לוחמי המעברים בצד השני לעיר הבירה נגמר.

קשה לראות מבחוץ האם המתיחות במעברים, שמבדילים בין יו"ש לערי ישראל, השתנתה בעקבות הפיגוע הקשה שבו נהרגה לזר, החלל המבצעי הראשון של גדוד ארז. הלוחמים והלוחמות עדיין עומדים בין המסלולים ועדיין בודקים רכבים סלקטיבית, ונותנים לאחרים לעבור. אבל זמן קצר לאחר שנפגשתי עם רס"ן מישל קדוש, מפקדת פלוגה ג', הגיע אלינו לוחם מג"ב ודרש שנזוז למקום מוגן. "אסור להתגודד", הבהיר.

רס"ן קדוש מסבירה: "אנחנו נמצאים במתיחות ביטחונית כבר תקופה ארוכה, אבל אין ספק שבימים האחרונים הגדוד שלנו חווה טלטלה רצינית. כרגע אנחנו מתעסקים באיסוף של השברים ובשמירה על דריכות, לצד העלאת המורל, כדי להמשיך את העבודה".

המחיר והנחישות

במוצאי החג, כמפקדת פלוגה תורנית בגדוד, קפצה קדוש לאירוע במחסום שועפאט וסייעה ללוחמים בשטח. "היה לילה ארוך וקשה. ב־3:40 לפנות בוקר חזרתי לפלוגה לעדכן את החיילים שאיבדנו חברה, ולומר להם שאנחנו צריכים לתפוס גם את העמדות של פלוגה ב' כדי שהם יוכלו ללכת להלוויה ולהתמודד עם מה שראו. מאז אני רואה עלייה משמעותית בדריכות. בחיים לא ראיתי את הלוחמים שלי ככה, בראבק. האירוע הזה נתן לנו כאפה".

על הפיגוע עצמו קדוש לא יכולה לספר מכיוון שהוא נמצא בתחקיר, לאור מה שנראה בסרטוני מצלמות האבטחה ככשלים, ורק אומרת שהיא בטוחה שיופקו לקחים. "ניקח אותם ונלמד מהם", היא מבטיחה.

לוחמי גדוד ארז אחראים ל־14 מחסומים בכל אזור עוטף ירושלים. מחסום המנהרות הוא מהגדולים שבהם, שבו נעות מדי יום עשרות אלפי מכוניות ישראליות אל תוך ירושלים. קדוש מספרת כי ההתרעות לגבי המחסומים קיימות כל הזמן, ובפרט בתקופה זו. "באזור הזה נעצרים לא מעט שב"חים, כולל לפני כמה דקות, ובהחלט יכול להיות שאחד מהם יהיה מחבל. הדריכות יותר גדולה מאז הפיגוע - יש יותר חשש ויותר חשד".

אנו מתקדמים לעבר אחד המסלולים. זו שעת דמדומים, בין האור לחושך, אך העומס של המכוניות גדול. אלפי מבקרים מהחגיגות במערת המכפלה בחברון ומאתרי התיירות בגוש עציון ובהר חברון, ומבקרים רבים באירועי שמחת בית השואבה בביתר עילית שחוזרים לירושלים אחרי יום של בילוי.

חשופים יום יום

בסמוך למחסום נעצר אוטובוס ובו חרדים שיוצאים ממנו לתפילת מנחה. מטרים ספורים מאחוריהם, מאחורי חומה גבוהה, שוכן הכפר אל חאדר. זמן קצר לאחר שעזבו יידו מחבלים אבנים מעל חומה זו לעבר הכביש.

"ברור שהפיגוע מעלה חששות וספקות, אבל האמת היא שזה חיזק את הרצון שלי להיות כאן, להיות חלק מהתפקיד הזה", מספרת סמלת עומר בר־כליפא, תושבת פתח תקווה, אשר משרתת כלוחמת מעברים במגוון מחסומים בעוטף ירושלים כבר שנה ושמונה חודשים.

"צריך להבין", היא אומרת, "שאמנם לא חווינו פיגוע ירי שגבה מאיתנו מחיר כזה, אבל אנחנו מודעים למה שקורה כי אנחנו בסביבה מאוד עוינת. זה כבר שגרתי, אבל אי אפשר לשכוח שאנו חשופים יום־יום". מאחורי גבה, לוחמי מג"ב עוצרים רכב עם לוחית ישראלית ושולפים מתוכו חשוד ערבי. עומר לא מתרגשת. "זה משהו שקורה כל הזמן. האתגר הכי גדול שלנו הוא השגרה".

אתם מרגישים יותר כיעד, בעקבות הפיגוע האחרון?

"לא, אנחנו לא מרגישים יותר כיעד, כי שום דבר לא השתנה מבחינת החשיפה שלנו. מה שהשתנה הוא הרצון שלנו להצליח. החשיבות גדולה יותר. בא לי לעבוד יותר קשה, להגן יותר טוב על המדינה. תמיד הייתי בדריכות, אבל עכשיו אני רוצה יותר. אסור שאף אחד יעבור אותי".

בעמדה ובה שמשות שמנוקבות מקליעים מצאנו את סמלת רותם עציוני. היא בגזרה כבר שמונה חודשים, ולא מזמן חזרה מקורס מ"כים. "לא פשוט להיות כאן אחרי הפיגוע", היא מודה, "אני כל הזמן חושבת מה הייתי עושה אם זה היה קורה לי.

"לא הכרתי את נועה אישית, אבל התחושה הראשונה כששמענו שהיא נהרגה היתה הלם מוחלט. יש לי חברות בפלוגה, וכששמעתי על הפיגוע מייד היה לי דחף להבין מה התרחש. כשראיתי את התמונה של נועה הזדעזעתי. זו מישהי שעושה אותה עבודה שאני עושה, קמה למשמרת ולא חשבה שמישהו יגיע ויירה בה".

רותם מספרת שמשפחתה בתל אביב דואגת לה מאוד, אבל מדגישה שהיא לא מתחרטת על כך שהיא משרתת כלוחמת מעברים. "אנחנו יודעים שהעבודה שלנו מאוד חשובה, שצריך לבדוק רכב־רכב. ברור שיש פחד, אבל אנחנו כאן כדי לשמור על אחרים ולכן צריך לנטרל את התחושות האלו.

"אני מודה שלא האמנתי שבאמת יהיה ירי עלינו. זה אחד מהאיומים עלינו, ועדיין חשתי שזה פחות סביר. זה הופך את הכל ליותר אמיתי, אבל בסוף ידענו שדברים כאלו יכולים לקרות".