על רקע הקורונה והקשחת התנאים לקבלת פטור נפשי משירות, בשנה האחרונה חלה עלייה דרמטית במספר הצעירים שמשתמטים מצה"ל, קרי: לא מתייצבים בלשכות הגיוס ביום גיוסם. מנתונים שהגיעו לידי "ישראל היום" עולה שבשנת 2020 השתמטו מצה"ל כ־2,500-2,400 צעירים, בעוד בשנת 2021 האמיר מספר המשתמטים לכ־3,100 צעירים.
כיוון ששנת 2022 טרם הסתיימה אין עדיין נתונים בנוגע לשנה הנוכחית, אך גם בגיוס של חודש מארס האחרון היו כמה עשרות צעירים שלא התייצבו בבקו"ם ביום גיוסם.
באגף כוח האדם בצבא מעריכים כי הסיבה המרכזית לעלייה במספר המשתמטים היא, איך לא, מגיפת הקורונה, שהשאירה את בני הנוער בבתיהם במשך חודשים ארוכים. בשל הסגרים הרבים והלמידה מרחוק בני נוער רבים נפגעו קשות, וחלקם החליטו "לבעוט בממסד" ופשוט להישאר בבית.
מעבר לכך, בשל מגיפת הקורונה וחוסר הרצון של צמרת הצבא לחשוף את החיילים למפגשים לא הכרחיים עם אוכלוסייה אזרחית, בשנים האחרונות צה"ל צמצם את אכיפת תופעת ההשתמטות ומיעט במבצעים לתפיסת המשתמטים. לצמצום במספר המבצעים תרם גם חוסר מקום בבתי הכלא הצבאיים. התוצאה של היעדר האכיפה היא פגיעה משמעותית בהרתעה כלפי משתמטים.
עוד מסבירים בצה"ל כי לאחר תקופה שבה חלה עלייה משמעותית במספר הצעירים שקיבלו פטור נפשי משירות צבאי, באגף כוח האדם החליטו לנקוט שורה של פעולות כדי לצמצם את הנשירה על רקע נפשי. כתוצאה מכך, בין היתר, הוקשחו הקריטריונים לקבלת פטור משירות על רקע נפשי, ונכון להיום עומד הנשר הנפשי משירות על פחות מ־9%. הפעולות לצמצום הנשירה משירות על רקע נפשי גרמו לצעירים, שעד כה היו מנסים את מזלם להשתחרר משירות על רקע נפשי, לבחור שלא להתייצב בלשכות הגיוס ביום גיוסם.
שכנוע כבר מהצו הראשון
בצה"ל מודאגים מאוד מתופעת הגידול במספר המשתמטים - לאו דווקא מהמספרים עצמם (שהם לא גדולים ביחס לפוטנציאל הגיוס בכל שנתון), אלא מהמגמה שעליה הם מצביעים. החשש הגדול הוא שאם לא יינקטו הצעדים המתאימים להתמודד עם התופעה, מספר המשתמטים רק ילך ויגדל.
כמתבקש, באגף כוח האדם בצה"ל גיבשו תוכנית שמטרתה לצמצם משמעותית את מספר המשתמטים מצה"ל. זוהי הסיבה שבתקופה הקרובה תקיים המשטרה הצבאית לא מעט מבצעים להחזרת משתמטים לצבא, והתכנון הוא שאחת לכמה שבועות יתקיים מבצע כזה. סביר להניח שאותם מבצעים יקבלו גם הד תקשורתי.
נוסף על כך, לפני כשנה הקים צה"ל את יחידת "מגשימים", שאנשיה בין היתר מגיעים לבתיהם של צעירים שלא מגיעים לצו הראשון שנשלח אליהם בדואר, וזאת כדי לשכנע את הצעירים ואת הוריהם להגיע ללשכות הגיוס. הודות לפעילות היחידה, הצליח הצבא לצמצם בכ־8% את מספר הצעירים שלא מתייצבים לצו הראשון. בצה"ל מתכוונים להרחיב את היחידה ומקווים כי יצליחו לצמצם את אי־ההתייצבות לצו הראשון ב־20%.
כמו כן, לשכות הגיוס ברחבי הארץ קיבלו הנחיה לקיים מבצעים לשכנוע משתמטים להתייצב. במסגרת זו, יוצרות הלשכות קשר עם אותם משתמטים שלא התייצבו לשירות במהלך השנה האחרונה, ומציעות להם "עסקה": הצעירים יתגייסו, ובתמורה, אם ישרתו שירות תקין ומלא, הצבא ימחק להם את עבירת ההשתמטות.
בד בבד, באגף כוח האדם מבינים שניתן לצמצם עוד יותר את ההשתמטות מהצבא באמצעות הגברת המוטיבציה של בני הנוער להתגייס לקרבי, ומשקיעים בהכנה לצה"ל מאמץ רב. הכוונה היא בעיקר להגביר את הפעילות דרך הרשויות המקומיות, שיעודדו את בני הנוער להתגייס לצבא בסיוע מערכת החינוך.
עידוד הגיוס נועד לתת מענה גם לתופעה הבעייתית שעימה מתמודד צה"ל בשנים האחרונות, והיא הירידה במוטיבציה לשירות קרבי. מסקרים שעורך הצבא בקרב מלש"בים לפני גיוס עולה כי המוטיבציה של הנוער לשרת בקרבי נעה סביב 70% מבין הגברים בעלי פוטנציאל הגיוס לשירות קרבי, ובמחזור הגיוס הנוכחי היא עומדת על 68.6% בלבד. בצה"ל הפסיקו בשנים האחרונות לפרסם את הנתון, וזאת לאור הטענה שמדובר בנתון שאינו משקף את המוטיבציה של בני הנוער להגיע לקרבי לאחר גיוסם, שכן אז, על פי הצבא, הנתונים משתפרים פלאים.
במ"צ מגבירים פעילות
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "הגיוס לצה"ל הינו גיוס חובה המחייב את כלל תושבי המדינה הכשירים להתגייס לשירות. צה"ל פועל ביד קשה מול אלה אשר עוברים על החוק ובוחרים להשתמט משירות צבאי. בעת האחרונה אגף כוח האדם יזם את תוכנית מודל 'לרשותכם', שבמסגרתה מופעל ברשויות השונות מנעד תוכניות רחב על מנת לייצר שיח פורמלי בין הצבא למלש"בים עוד בשלב התיכון, וזאת במטרה לעודד בקרבם גיוס משמעותי.
"נוסף על מאמצים אלו, המשטרה הצבאית פועלת ביתר שאת במטרה לעצור משתמטים משירות צבאי, כדי שאלו ישרתו בצבא או יסדירו את מעמדם כנדרש", נמסר בתגובה.
"התיקון צריך להתחיל ממערכת החינוך"
ח״כ אופיר סופר (הציונות הדתית) צייץ בתגובה בעמוד הטוויטר שלו: "מגמת הירידה במוטיבציה לשירות צבאי לא התחילה בגלל משבר הקורונה, ואינה הבעיה של צה"ל בלבד. התיקון צריך להתחיל ממערכת החינוך ולהגיע גם לשיח הציבורי.
"האתגר הוא של החברה הישראלית כולה. אנחנו מוכרחים להוקיר את המשרתים. בקרוב אציג את עיקרי התוכנית שלי להתמודדות זו, שצריכה לכלול את משרדי הממשלה, לגעת בכל אזרחי ישראל, לשנות השיח הישראלי ולבנות נרטיב ציוני גאה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנומגמת הירידה במוטיבציה לשירות צבאי בכלל ושירות קרבי ושירות מילואים בפרט לא התחילה בגלל משבר הקורונה ואינה הבעיה של צה"ל בלבד. התיקון צריך להתחיל ממערכת החינוך ולהגיע גם לשיח הציבורי.
— אופיר סופר (@ofir_sofer) July 25, 2022
>>> https://t.co/uA415iB2n5
