"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
פרסום ראשון

18 אלף קיבלו פטור משירות: רק שש נתפסו מרמות

הוועדה שבסמכותה לבטל פטור מגיוס פעלה במשך ארבעה חודשים במקום שלוש שנים כפי שנקבע • צה"ל: "אוכפים את חובת השירות באופן שוויוני"

, עודכן
0השמעה
חיילת (תמונת אילוסטרציה), צילום: עמי שומן

יותר מ-18 אלף צעירות מקבלות מדי שנה פטור משירות צבאי בטענה כי הן דתיות. חרף ההערכות שהושמעו על ידי בכירים בצה"ל לאורך השנים על כך שרבות מקבלות הפטור אינן באמת דתיות ומשתמשות בהליך על מנת להתחמק משירות, ועדה שהוקמה לאחר לחצים כבדים ופניות לבג"ץ פעלה במשך ארבעה חודשים בלבד והציגה תוצאות מזעריות.

מנתונים שסיפקו בצה"ל לעמותת חדו"ש לחופש דת ושוויון במסגרת חוק חופש מידע ומתפרסמים כאן לראשונה מתברר כי בשנים האחרונות קיבלו עשרות אלפי צעירות פטור משירות בשל דתן. למעט ב-2018, אז נרשמו 17.5 אלף פטורים, בכל אחת מהשנים קיבלו יותר מ-18 אלף צעירות את הפטור ושוחררו משירות. ב-2020, למשל, שוחררו משירות 18,112 צעירות. מתוך אלפי הבקשות שמתקבלות מדי שנה מסורבות כמה מאות בקשות בלבד. ב-2020 הוגשו 432 בקשות שלא התקבלו, לעומת 519 ב-2019 ו-428 בשנת 2018. יש לציין כי ארגונים דתיים שמרנים קבלו בעבר על כך שבחלק מהמקרים מבטלים בצה"ל פטורים בצורה שרירותית ועל סמך הוכחות לא מספקות כי המבקשת אינה דתייה.

על מנת להיאבק במה שמכונה "מגפת הפטורים הכוזבים". תוקן ב-2012 חוק שירות הביטחון ונקבעה הוראת שעה, שעל פיה תוקם ועדה שבסמכותה לבטל פטור גיוס שניתן לנשים בעקבות הצהרת דת כוזבת. אלא שלטענת חדו"ש צה"ל ומשרד הביטחון עשו הכל כדי למנוע את הקמתה. רק ב-2021, בעקבות עתירות חוזרות לבג"ץ, הוקמה הוועדה, שפעלה לבסוף רק ארבעה חודשים בלבד, בין החודשים מרץ עד יולי 2021, במקום 36 חודשים כפי שנקבע לבסוף. בבקשת חופש המידע התברר כי מתוך מדגם אקראי של 1,400 צעירות לפני שירות שנבדקו, נמצאו רק שש שלכאורה אינן עומדות בתנאי החוק. נגד שלוש מתוכן ההליכים נפסקו עם פקיעת הוראת השעה, שתיים הסכימו להתגייס ואחת ערערה לוועדה אך בקשתה נדחתה.

בחדו"ש טוענים כי הנתון מעיד על אוזלת יד עמוקה, וללא ספק מכוונת, של גורמי צה"ל ומשרד הביטחון. לטענתם, ההערכות השמרניות ביותר מדברות על כ-10% של מצהירות כוזבות, והמדגם האקראי כשל לחלוטין במשימתו. בארגון מצהירים כי הם מתכוונים לפנות לבג"ץ על מנת לכפות על הממשלה ומשרד הביטחון לטפל בעניין. יש לציין כי הצעת חוק בעניין הארכת פעולת הוועדה לבחינת ביטול פטור דת הוגשה על ידי מערכת הביטחון, אך הליך החקיקה לא הושלם.

18 אלף פטורים בשנה, צילום: גדעון מרקוביץ'

"שערוריית הפטורים ההמוניים על בסיס תצהירים שקריים בדבר אורח חיים דתי היא אך משל לפגיעה הקשה בשלטון החוק, בכבודה של היהדות, בביטחון המדינה ובאמינות רשויות המדינה בשל הברית הבלתי קדושה בין דת לפוליטיקה בישראל", אמר ל"ישראל היום" מנכ"ל חדו"ש, הרב עוד" אורי רגב. הוא קשר בין הפטור לנשים לצה"ל לבין חוק הגיוס והניסיון לדבריו לאפשר לחרדים לא לשרת בצה"ל, כולל ניפוח מספרי המתגייסים כפי שנחשף לפני מספר שנים. "מזה עשרות שנים פועלים כולם: מימין, משמאל ומן המרכז, תוך שהם עושים יד אחת עם ראשי הצבא המוכנים לעצום את עיניהם כדי להבטיח שקט פוליטי, כדי להבטיח שהסחטנות החרדית תתאפשר, וחרדים שאינם רוצים בכך - לא ישרתו".

מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "צה"ל פועל על פי החוק בכך שמממש ואוכף את חובת השירות הצבאי הקבועה בחוק שירות ביטחון באופן שוויוני. בתוך כך, במסגרת הטיפול בבקשות של מיועדות לשירות בטחון לפטור מטעמי הכרה דתית, עורכות רשויות הגיוס פעולות בירור במטרה לוודא את מהימנות הבקשות ולמנוע שימוש לרעה בעילת הפטור. במקרים בהם מתברר כי לא מתקיימים במבקשת התנאים למתן הפטור - הבקשה נדחית. סעיף החוק אשר הסמיך ועדה ייעודית לבטל פטור שכבר ניתן, אם התברר לאחר נתינתו כי המבקשת לא עומדת בתנאים לקבלתו - לא חודש, ועל כן לא ניתן בעת הזו להמשיך בהבאת מקרים בפני הוועדה. צה"ל ימשיך לפעול באופן נחרץ לשם מימוש עקרון השוויון בנטל ומיצוי הטיפול בכל מקרה של ניסיון השתמטות משירות שלא כדין".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאי להכיר