"גם היום לא היה מתאפשר להציל את הדקר"

"לא ניתן היה להציל את אנשי הצוות של דקר גם היום", אומר מפקד שייטת הצוללות של צה"ל, אל"מ (מיל') מיכאל קיסרי, ששירת כראש פרויקט ה"דולפין" בגרמניה, ומי שהיה בצוות שגילה את הדקר. 

תיעוד שהותר היום (שני) לפרסום, שבו נראו שרידי הצוללת דקר בעומק של כשלושה קילומטרים מתחת לפני הים, מעלה מחדש את הטרגדיה המשמעותית שהתרחשה ב-1968. גם שנים ארוכות לאחר טביעת הצוללת וגילויה ב-1999, רב הנסתר על הגלוי, והמידע שעולה חושף טפח ומסתיר טפחיים. 

התעלומה הגדולה: מה קרה לצוללת דקר (החליקו ימינה כדי לעבור שקופית)

עריכה: חנן גרינווד

הסופר ואיש חיל הים, אל"מ מייק אלדר, מציין כי לא נצליח אי פעם לברר מה גרם לטביעת הצוללת. "מחקר אמריקני בדק את הנושא באמצעות הדמיית מחשב וקיבל תוצאות שונות, אבל כל חוקר שיבדוק את הנושא יגיע למסקנה אחרת.  יש שלוש אופציות מרכזיות: טעות אנוש, תקלה טכנית ופגיעה בצוללת מבחוץ בשוגג או במזיד. אלא שלא ניתן יהיה לגלות זאת גם אם יוציאו את הצוללת עצמה"

העדכונים הכי חמים ישירות לנייד: בואו לעקוב אחרינו גם בערוץ הטלגרם החדש שלנו!

"קראתי בשעתו את כל דו"ח ועדת החקירה של הצוללת ואני יכול להגיד שנבדקה גם האפשרות של פגיעה מצרית, או סובייטית או של ספינה שעברה מעל ופגעה בדקר, אבל לא התגלה כלום. מאוחר יותר טענו כל מיני גורמים שזו הייתה פעולה סובייטית, אבל אף אחד לא יודע. זה ממש שטויות. צריך לזכור שזו הייתה צוללת יד שנייה, שהיו בה תקלות, והמוח היהודי עשה בה שינויים ופטנטים שהבריטים, שמכרו לנו אותה, לא אהבו בלשון המטה. מה קרה? אני לא יודע, אבל הכל יכול היה להשתבש, כולל פעולה סובייטית. יש עוד סיפורים שיש עליהם חיסיון, עם תקלות שקשה להאמין".

"יש המון סיפורים על תקלות שהושתקו". מייק אלדר // צילום: קוקו

התקדמות הטכנולוגיה: היום לוחמים היו נשארים בחיים?

אחת השאלות הקשות ביותר היא האם ניתן היה להציל את לוחמי הדקר כיום, עם התקדמות הטכנולוגיה. "יש כיום ציוד שיכול להציל צוללת, עד עומק של 600 מטרים", אומר קיסרי. "בשנת 2000 טבעה צוללת סובייטית בים השחור וכ-21 מלחים נותרו בחיים. האמריקנים, הבריטים והשוודים הציעו לחלץ את המלחים אבל הרוסים, עם הגאווה שהם, סירבו. היה להם כלי שיכול היה להתלבש על פתח הצוללת העליון ולחלץ את הלכודים, אבל הוא היה חלוד ולא פעל. כפועל יוצא מזה, הצוות מת בסופו של דבר, אבל הטכנולוגיה קיימת". 

גם כיום, אומר אלדר, צוללות טובעות ולמעשה אין לנושא פתרון מלא, בשל העומקים הגדולים. "רק לאחרונה טבעה צוללת ארגנטינאית וכל הצוות נהרג. יש תקלות טכנויות או טעות אנוש, והאנושות עושה טעויות רבות עד היום. כמובן, זה עושה רעש, כי זה תחום חשאי שמעניין, אבל למרבה הצער יש אסונות. קחו לדוגמא את התפוצצות מעבורת החלל של אילן רמון – זה יכול לקרות גם לצוללת וקרה לא פעם בשנים האחרונות". 

עם זאת, אומר אלדר, הטכנולוגיות התקדמו כך שבעומקים שונים ניתן יהיה להגיע לצוללות. "הטכנולוגיה התעצמה עם השנים, ובמקרה שצוללת לא טבעה עמוק אפשר יהיה לנסות ולהציל את הצוות", הוא מציין. קיסרי מסביר כי יש יחידה בצבא ארה"ב שמתייחבת להגיע לכל מקום בעולם תוך שש יממות, כדי להציל את הצוות". עם זאת, טכנולוגיה זו הינה עד 600 מטרים, בעוד שהדקר נחה בעומק של קילומטרים מתחת לפני הים. "למרבה הצער טכנולוגיה כזו לא הייתה מצילה את החבר'ה האלו, כי הם היו בעומק הרבה יותר גדול. כיום, כל הצוללות של צה"ל בנויה כך שהכלי לחילוץ מלחים יכול להתלבש עליהם, לכל צרה שלא תבוא".

"לא ניתן היה להציל את לוחמי הצוללת גם היום". מיכאל קיסרי // צילום: יהונתן שאול

"בארץ יש המון סיפורים על תקלות, גם בחיל הים, שהושתקו ושיושבים בכספות עד היום, ואף אחד לא יודע עליהם כלום", טוען אלדר. אך חרף הסקרנות לדעת מה קרה והרצון לתת תשובות חד משמעיות למשפחות, הוא מתנגד להוצאת הדקר מעומקי הים. "גם אם יוכלו פעם להוציא את הדקר מהמים אני מתנגד. תנו למתים לנוח בשלום".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו