"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

מהקרב בלבנון לעולם ההייטק: היזמים שרוצים לתת פוש לקרביים

לוחמים שמשתחררים מגלים שהדרך להייטק חסומה לעיתים בידי בוגרי היחידות הטכנולוגיות שנהנים מניסיון רב • שני לוחמים שנפגשו לאחר שנפצעו בקרב החליטו לשים סוף לתופעה המטרידה: "החזון שלנו - שכל לוחם משוחרר יוכל להתחיל מסלול בתמיכת חברות ההייטק"

,עודכן
0השמעה
תמונת המחשה (למצולם אין קשר לידיעה), צילום: דובר צה"ל

קרב הסלוקי נחשב לאחד הקרבות הקשים ביותר במלחמת לבנון השנייה, כשבמהלכו נהרגו שבע חיילי צה"ל ונפצעו עשרות. שניים מהחיילים שנפצעו בו, עמית מעוז ומשה זיני, האחד לוחם שריון, השני חי"רניק מהנח"ל, נפגשו לאחר מכן במסגרת פעילות עמותת "אחים לחיים" שמסייעת לפצועי צה"ל. בהמשך, אחרי ששניהם נכנסו לעולם ההיי-טק, ואחרי ש"ראינו קורות חיים של אנשים שסיימו קרבי, ואין להם ניסיון, ופשוט דפדפו אותם הלאה", כפי שמספר זיני, הם החליטו להקים מיזם שיאפשר ליוצאי קרבי כמוהם כניסה חלקה יותר לעולם ההיי-טק.

עמית מעוז לאחר פציעתו,צילום: באדיבות המצולם
משה זיני לאחר פציעתו במלחמת לבנון השנייה,צילום: באדיבות המצולם

"בוקס בבטן", כתב מעוז, בפוסט שזכה בסוף השבוע למאות שיתופים ותגובות, "אני רואה איך יוצאי יחידות טכנולוגיות פושטים את המדים ונכנסים מיד למשרות הכי שוות בחברות הכי נחשבות, בעוד הלוחמים/ות שלנו – אותם אנשים שהקריבו הכי הרבה בשנים הללו ואשכרה סיכנו את החיים בשבילנו – מוצאים את עצמם בנקודת פתיחה נחותה לחיים שהם רוצים לבנות לעצמם. זה מפריע לי באופן אישי, בתור אחד שוויתר על שירות טכנולוגי לטובת שירות קרבי. אל תבינו לא נכון, הלוחמים הללו יצליחו למרות הכל. אבל בדרך עולות כמה תהיות: לוחמים משוחררים אכן משתחררים ללא ניסיון תעסוקתי רלוונטי בדרך כלל, אבל הם יכולים לתת ערך רב לכל מנהל/ת שמחפשים עובדים מסורים, חדורי מטרה, בעלי יכולת עבודה בצוות, מסוגלים להתנהל תחת לחץ... אנשים שהיו תחת אש, שהתמודדו עם קשיים שאין בשום מקום אחר בעולם – הכל קטן עליהם, ואלו תכונות שאין להן תחליף".

אחת הבעיות בדרך של יוצאי הקרבי אל ההיי-טק, לדברי השניים, היא שהלוחמים המשוחררים עובדים בעבודות מזדמנות כמו אבטחה, מלצרות, שליחות, שלא מקדמות אותם מבחינה מקצועית. לדבריהם, "עדיף היה לכולם לו אותם לוחמים היו עוברים הכשרה מקוצרת לתפקידים ייעודיים בהייטק, מתחילים לעבוד בתחום, לצבור ניסיון רלוונטי ועל הדרך להרוויח קצת יותר ממה שהיו מרוויחים באבטחה", שכן "מדובר בפלח שוק שלם שלאנשי HR (משאבי אנוש, א"ג) היום אין שום גישה אליהם. תוסיפו לזה את העובדה שחסרים אנשים בהייטק ואנחנו על סף ייבוא המוני של הודים לסגור את הפערים ותגיעו למסקנה שהמהלך הזה הוא כמעט טריוויאלי".

עמית מעוז כיום,צילום: באדיבות המצולם

עמית: "העניין הזה מתגלגל אצלי בראש כבר כמה חודשים. לכן לקחתי שני חברים טובים, משה זיני ודן סיבוני, גם הם מההייטק, והנושא הזה בוער בהם לא פחות מאשר בי. בשבוע שעבר ישבנו לפגישת התנעה והתחלנו לבנות תכנית. רצה המקרה ובדיוק באותו זמן פורסם מערכון של ארץ נהדרת עם אודי כגן - העמוד הרשמי. אני אמנם לא רואה טלוויזיה אבל כששלחו לי את המערכון זה הרגיש כמו בוקס בבטן. ככה אנחנו נראים? איזה עצוב, בואו נשנה את זה".

"החזון שלנו הוא שכל לוחם משוחרר שיהיה מעוניין יוכל להתחיל מסלול בתמיכת ובשיתוף מלא של חברות ההייטק, במסגרתו יעבור הכשרה של כמה חודשים לתפקיד ראשון ויתחיל לעבוד בתחום. וזה לא משנה לי מה צבע הכומתה שלכם, באיזו יחידה הייתם או באיזו דרגה השתחררתם. כל מה שחשוב זה שסיימתם שירות קרבי מלא, בכבוד מה שנקרא. עכשיו תורנו להראות לכם שאנחנו מעריכים אתכם, ומגיעה לכם מלוא התמיכה בכדי שתצליחו בחיים, ותמשיכו לעשות טוב למען העם, המדינה ועצמכם".

דן סיבוני,צילום: באדיבות המצולם

"שנינו היום עובדים בהיי-טק", אומר זיני, "וראינו שיש פערים בין חבר'ה שהיו ביחידות טכנולוגיות ובין כאלו שהשקיעו את הגוף ואת הנפש בשירות קרבי. יוצאי היחידות הטכנולוגיות נכנסים לשוק והכול פתוח בפניהם, והלוחמים רק מתחילים את המסלול הארוך בדרך אל התואר. אנחנו רוצים לנסות לגשר על הפער הזה. יש לא מעט עמותות וארגונים שכבר עושים דבר דומה, כך שאנחנו לא רוצים להמציא את הגלגל מחדש, אלא בעיקר לעבוד על מודל משותף שיאפשר ליוצאי קרבי לעבור הכשרה שתעזור להם להיכנס למשרות פתיחה. במקום שהקרביים יעבדו כמאבטחים, הם יוכלו לעבוד בתחום במקביל ללמידה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר