ישראל חייבת תוכנית לאומית לתחום הכטב"מים

תחום הכטב"םזוכה לעדנה עולמית שמקורה במהפכות הטכנולוגיות, לצד השימוש הגובר במלחמות השנים האחרונות, אשר זכו לכינוי "מלחמות הכטב"ם". במהלך חודש פברואר 2025, אמר מפקד חיל האוויר האלוף תומר בר: "הכטב"ם הוא מלך שדה הקרב של מלחמת "חרבות ברזל" וביוני 2025, הצהיר כי "מערך הכטב"ם עסוק מאוד בדיכוי אש טילים איראנית".

זה לא קורה רק בישראל. הנשיא דונלד טראמפ בחר לפרסם צו נשיאותי בנושא, ובו הוא מנחה על ביצוע תוכנית עבודה ברורה וקצובה בזמן, במטרה להעצים ולעודד את קצב ההתפתחות והשתלבות הכטב"ם באומה האמריקנית, תוך שימוש באמצעים ומשאבים לאומיים, בראיה רחבה של תהליכים והשקעות. מתחדדת ההבנה כי נדרש שינוי אסטרטגי, מיידי, במטרה ברורה להשיג יתרון עולמי - כלכלי וביטחוני בעולם תוכן זה - אזרחי, ביטחוני וצבאי כאחד.

גורמים רבים בעולם מצטרפים לתאוצה הטכנולוגית המתמקדת בתחום הכטב"ם: מעבר של עולם התקשורת המסורתי לפתרונות מותאמי כטב"ם בעולם הספקטרום, הסלולרי והלוויני; כניסת הבינה המלאכותית ויכולות אוטונומיות מתקדמות; שינויים טכנולוגיים בתחומי האנרגיה, ההנעה והסוללות, ועוד. אולם, המרכיב המרכזי אשר מוביל להכרה בתחום הכטב"ם כאסטרטגי, הנו המענה שנותן מערך הכטב"ם לצרכים המבצעיים כפי שעלו במלחמת "חרבות ברזל".

בימים אלה אנחנו נחשפים יותר ויותר גם לנגזרות הטרור שקיימות באמצעות שימוש בטכנולוגיות הכטב"ם, הבאות לידי ביטוי בהברחות המתקיימות בגבול מצרים באמצעות מערכות כטב"ם ומגדירות מחדש את האתגר ודרכי ההתמודדות הנדרשים בהגנת גבולות. חיבור התהליכים הללו מוביל להבנה כי אנו פועלים כיום במרחב רב זרועי ונדרשים לאתר את המרחבים המשותפים של מערכות הכטב"ם השונות, כמו גם של כלל המערכות הבלתי מאוישות/מאוישות מרחוק באוויר, בים וביבשה – נגזרות בנין הכח, הון האנושי, תשתיות, תפיסות ועוד. ובראיה רחבה, עלינו להבין כיצד אנו יכולים לממש אסטרטגיה זו באמצעים העומדים לרשותנו במדינת ישראל, בראיה לאומית.

מאז שנת 2017, עוסק כנס UVID ואיתו כלל קהילת הכטב"ם בישראל, בהכרה של תחום הכטב"ם כמנוע צמיחה לאומי וטיפול בנושא בראיה לאומית - בדומה לאופן שבו מטופל הדבר ע"י ממשלו של הנשיא טראמפ. הפערים הקיימים כיום בנושא הכטב"ם במדינת ישראל בהיבטי תשתיות קרקעיות ואוויריות, חסמי רגולציה, אתגר הפיתוח העסקי ופערי הון אנושי נרחבים הכוללים פערי חינוך ואקדמיה, מובילים לאובדן ההובלה העולמית ואינם מתכתבים עם מרוץ הכטב"ם העולמי שסביבנו.

בשנה האחרונה, יותר מכל שנה אחרת לפניה, מסתמן כי המאמץ מתחיל להתכנס והתגבש לעשיה ברמה הלאומית, כמו למשל קלאסטר דיפנס וסייבר במנהלת הצמיחה של משרד הכלכלה, או שדה הניסויים הלאומי לכטב"ם בירוחם, בה ייחנך בשנה הבאה גם האב החדשנות של הכטב"ם במדינת ישראל (Aerolabs).

לטובת ביטחונה ועתידה של מדינת ישראל, עלינו לוודא כי בנוסף למאמץ הנעשה על ידי קהילת הכטב"ם בישראל, תפעל ממשלת ישראל ורשויותיה, תוך גיבוש תכנית ואסטרטגיה לאומית לכטב"ם, תקצה משאבים ייעודיים ותקיים מסגרת מובילה ליישום תכנית זו. הדבר נדרש במיוחד כעת, בשלב בו מדינות רבות מתמודדות על הובלה בעולם הכטב"ם. עכשיו יותר מתמיד, בכדי לממש את עוצמתנו בהווה ולהתבסס לשנים הבאות כאחת מחמש המדינות המובילות בעולם בתחום הכטב"ם (על כלל שימושיו - צבאי, ביטחוני, אזרחי ודו-שימושי), עלינו להגיע להחלטת ממשלה וליישם תכנית עבודה, מתוקצבת ומנוהלת. זה הזמן להפוך את ישראל ממנהיגת טכנולוגיה למנהיגת אקוסיסטם כטב"ם גלובלי.

הכותב הוא יו"ר ומייסד כנסUVID2025שיתקיים בשבוע הבא (26.11) ויארח את צמרת התעשייה המקומית והעולמית בתחום הכטב"ם.