אנחנו בעיצומה של המערכה הצבאית שבה טכנולוגיות מתקדמות ממלאות תפקיד מרכזי יותר מאי-פעם בתולדות מלחמות ישראל. שדה הקרב עובר טרנספורמציה דרמטית, כאשר החידושים אינם שמורים עוד רק למטוסי קרב או מערכות טילים, אלא מחלחלים אל הרמה הטקטית - אל החייל בשטח ואל הצוות המשוריין.
כוונות חכמות המתבססות על בינה מלאכותית ומתבייתות על המטרה מאפשרות ללוחם ליירט רחפן בנשקו האישי, מפות ומשקפות דיגיטליות מתעדכנות בזמן אמת ומעניקות מודעות מצבית חסרת תקדים, רובוטים נישאים נכנסים לפירים ולמנהרות במקום החייל, ורחפנים מגיבים לפקודות באמצעות מחוות ידיים. לצד אלה, אלגוריתמים מתקדמים מנתחים כמויות אדירות של מידע ומזקקים עבור הלוחם תובנות קריטיות על האיומים סביבו.
מכלול הטכנולוגיות הזה הופך את החייל למרכז של מערכת חכמה ורב-שכבתית, שמעניקה לו עליונות ושרידות במרחב קרב צפוף ורווי איומים, שבו יתרון טכנולוגי מתורגם באופן ישיר לחיים. התרומה של החידושים הללו מתבטאת בשלושה מישורים עיקריים: מודעות מצבית, ממשקי משתמש ואוטונומיות.
לדעת מה קורה מעבר לקו הראייה
אחד הדברים החשובים ביותר בשדה הקרב הוא "מודעות מצבית" - היכולת להבין מה קורה סביבך ברגע נתון. עבור חיילים קרקעיים הפועלים בשטח אורבני צפוף ומורכב, מדובר באתגר עצום: קווי ראייה חסומים, מבנים רבי קומות, סמטאות צרות ואיומים מכל כיוון.
כאן נכנסות לתמונה טכנולוגיות חדשות, שמאפשרות ללוחמים לקבל אינפורמציה רבה בצורה נגישה וברורה ולעבד אותה לכדי תמונת מצב שמקלה על קבלת החלטות. המשקפות והמפות החכמות של אסיו (ASIO), שפרוסות באופן נרחב בצה"ל, מדגימות היטב את המהפכה: הן מציגות הדמיה תלת-ממדית של השטח, מסמנות מטרות ואיומים, ומספקות לחיילים שכבת מידע דיגיטלית שמחברת בין מה שהם רואים בעיניים לבין מה שמתרחש סביבם בפועל.
https://www.youtube.com/watch?v=PHh5ibAvsT4&feature=shared
המודעות המצבית נכנסת גם לכלים המשוריינים, שבעבר היו פגיעים בשל שדה ראייה מוגבל. כאן נכנסים פתרונות כמו אלה של אקסון ויז'ן, שפיתחה תוכנה האוספת נתונים מחיישנים אופטיים שעל הכלי, מצלמות ומכ"ם. באמצעות AI, הדאטה מהמקורות השונים הופך לתמונת מצב מפורטת אשר מוצגת לצוות בתוך הכלי על גבי צגים - כולל סיווג איומים ומעקב רציף אחר מטרות. היכולת הזו מאפשרת למערכות הנשק להתביית בדיוק גבוה, והחיילים נדרשים רק "לסגור מעגל" ולהכריע.
https://www.youtube.com/watch?v=csHYRm7XG1U
ממשקים מעולם הגיימינג
אחד הגורמים הקריטיים בהטמעת פתרונות מתקדמים הוא ממשק המשתמש. ככל שהממשק אינטואיטיבי יותר, כך מתקצרים זמני ההדרכה - לעיתים לשעות ספורות - והלוחם מרגיש בטוח יותר בשעת קרב. כאן נכנסות טכנולוגיות שאומצו מעולם הגיימינג: קונסולות שליטה המזכירות פלייסטיישן, גרפיקה ברורה עם אלמנטים של מציאות רבודה (AR), פקודות קוליות ואפילו שליטה במחוות גוף כמו הצבעה או הנפת יד.
דוגמה לכך היא הרחפנים של Xtend, המבוססים על מערכת ההפעלה XOS ומציעים חוויית שליטה שונה לחלוטין מבעבר. אם בעבר נדרשו מפעילים מיומנים לכוון ידנית כל תנועה באמצעות ג'ויסטיקים, הרי שכיום הלוחם יכול להטיס רחפן כמעט כמו משחק. כך למשל, חייל שנכנס לכפר עוין יכול להרכיב משקפי VR, לסמן בידו חלון בבניין חשוד, והרחפן ינווט לשם באופן אוטונומי, יתמקם ויעביר מודיעין חי.
האוטונומיות הזו היא שמחוללת את המהפכה: החייל לא מתעסק עוד בכל פרט טכני, אלא מתמקד במשימה המבצעית. מכיוון שזמן ההכשרה להפעלת הרחפן מסתכם בשעות ספורות בלבד, ניתן לפרוס את הפתרונות הללו במהירות, אפילו תוך כדי לחימה.
רובי ליאני, ממייסדי Xtend, הסביר: "עיצוב אינטואיטיבי מפחית באופן משמעותי את העומס הקוגניטיבי ומאפשר לחייל לאמץ את הטכנולוגיה במהירות. הפשטות בשימוש מובילה לשיפור יעילות במשימות מורכבות בזמן אמת. התוצאה הישירה היא חייל ממוקד וחד יותר – מה שמעלה את רמת הבטיחות האישית שלו ואת רמת הביטחון הכוללת של הכוח".
https://www.youtube.com/watch?v=BqB5BjLECec
להפוך כל חייל לצלף
כוונת הירי החכמה של Smart Shooter - "פגיון" - היא דוגמה נוספת לשילוב של אלגוריתמיקה ואופטיקה שמשנה את כללי המשחק. הכוונת, שמותקנת על כל נשק קל, מבוססת על עיבוד תמונה בעזרת בינה מלאכותית: היא מתבייתת על המטרה, עוקבת אחריה, ומסמנת לחייל את הרגע המדויק ללחוץ על ההדק. כך מתקבלת קפיצה דרמטית בדיוק - עד כדי יירוט רחפנים באמצעות רובה אישי.
לא במקרה אימצו צבאות ארצות הברית, בריטניה וגרמניה את המערכת ככלי ייעודי ליירוט רחפנים. חזון החברה הוא להעניק לנשק האישי דיוק המזוהה בדרך כלל עם מערכות טילים, ובכך להפוך כל חייל לצלף פוטנציאלי גם בתנאי לחימה מורכבים.
https://www.youtube.com/watch?si=tNcDcEyF7g2mr_al&v=vkFqadiWRKY&feature=youtu.be
ממד נוסף, פחות גלוי לעין אך חיוני, הוא תחום התוכנה והאלגוריתמיקה. יותר ויותר, מערכות הקרב הופכות מבוססות תוכנה לא פחות מאשר חומרה. אם בעבר הדגש היה על עוצמת השריון או טווח המכ"ם, הרי שכיום האלגוריתמים הם שמעניקים את היתרון.
האפשרות לשדרג תוכנה, להוסיף יכולות AI או לשפר מודולי ניתוח בזמן אמת הופכת כל פלטפורמה למערכת גמישה ומתעדכנת, שמתרחבת ומשתכללת בקצב מהיר בהרבה מזה של פיתוח אמצעי הלחימה הפיזיים.
יותר רובוטים, פחות חיילים
הרובוטיקה ממלאת גם היא תפקיד גובר במשימות טקטיות. הרובוט MTGR של חברת Roboteam, לדוגמה, הופעל באופן נרחב במהלך הלחימה בעזה לצורך סיורים במנהרות חמאס, גילוי פתחים ומטענים והצבת רשתות תקשורת.
מנכ"ל החברה, יוסי וולף, מעריך כי בעתיד יהיו הרבה יותר רובוטים והרבה פחות חיילים בשטח: "השלב הבא הוא שליטה בציי רובוטים הפועלים יחד במשימה משותפת, כמו אבטחת תא שטח או סינון אנשים. בדיוק כמו בעולם האזרחי, AI ורובוטיקה מאפשרות לבצע יותר משימות באופן אוטונומי – מה שיצמצם את הצורך בסיכון חיי אדם".
https://www.youtube.com/watch?v=O7QzVtmON0k
האמון של צה"ל
בחדשנות הישראלית מתוך שלל החידושים בולטת מגמה ברורה: מקומן המרכזי של חברות סטארט-אפ ביטחוניות ביצירת חדשנות לצה"ל. מאחורי הפיתוחים הללו עומדות חברות ישראליות קטנות יחסית, המעסיקות עשרות עובדים בלבד וגייסו עד כה כמה עשרות מיליוני דולרים לכל היותר. לצד הענקיות הוותיקות כמו אלביט, רפאל והתעשייה האווירית, אותן חברות חתומות על מערכות טקטיות ששינו את פני שדה הקרב והוכיחו עצמן כבעלות תרומה מכרעת.
גם בצה"ל זיהו את הפוטנציאל והביעו אמון הולך וגובר בפתרונות הללו: קצב ההזמנות עלה, והטמעת המערכות נעשתה לעיתים תוך כדי קרבות. המלחמה הנוכחית שימשה כהוכחת היתכנות, ובשנים הקרובות האימוץ צפוי להתרחב עוד - מהלך שמבסס את יתרונו הטכנולוגי של צה"ל ומקבע את תרומתן של חברות הסטארט־אפ כחלק אינטגרלי מהמערך הביטחוני הישראלי.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו