יחיד מסוגו בעולם: כל מה שאפשר לומר על המטוס המסווג הישראלי

מטוס "אורון" אמור היה להפוך למבצעי בחודשים הראשונים של 2024. מדובר במטוס משימה מתקדם, שכמוהו כמעט אין בעולם, תוצרת של משרד הביטחון והתעשייה האווירית, פאר היצירה הישראלית. או כמו שמכנה אותו אל"מ ב', ראש מחלקת מערכות במפא"ת במשרד הביטחון: "מכונת מודיעין". אך אז התרחש 7 באוקטובר.

שבועיים בלבד לאחר מכן, עוד טרם תחילת התמרון ברצועת עזה, נחנך המטוס החדש. "הוא לא היה אמור להיחנך בזמן לחימה, אלא בלוח זמנים מאוחר יותר, אבל מול צורכי הלחימה התחלנו למבצע את המטוס תוך כמה שבועות מתחילת הלחימה", מספר ב'.

המטוס, שבשנתיים האחרונות חוצה את שמי המזרח התיכון, נולד במעמקי מפא"ת - המינהל למחקר ופיתוח אמצעי לחימה ותשתית טכנולוגית במשרד הביטחון. הארגון הקדיש שנים רבות ותקציבי מחקר ופיתוח עצומים ליצירת הפלטפורמה הזאת. ייעודו של מפא"ת הוא להבטיח את שימור העליונות הטכנולוגית של ישראל, ומטוס האורון הוא אולי אחד הביטויים הבולטים ביותר של המשימה הזאת.

ב-2 בספטמבר תקבל יחידת המו"פ במפא"ת את פרס ביטחון ישראל על פיתוח מטוס אורון - הפלטפורמה שהפכה להיות אחד מנכסי המודיעין החשובים ביותר של מדינת ישראל במלחמת חרבות ברזל. אבל מעבר לפרס, זהו סיפור כיצד חזון של שנים, טכנולוגיה ישראלית מתקדמת ולחץ מלחמתי יצרו יחד "מכונת מודיעין" שמסוגלת להביא מידע בזמן אמת לכוחות ביבשה, באוויר ובים.

גולת הכותרת במערך

האורון הוא גולת הכותרת במערך מטוסי המשימה בישראל, שכולל שלוש תצורות: מטוס "שביט" הוותיק שפעיל כבר יותר מעשור ומאפשר יכולת מודיעינית אסטרטגית, "עיטם" שמביא יכולות בקרה ושליטה אווירית ייחודיות, וכעת אורון שמשלב את היכולות יחד. "מדובר במטוס מהדור הנוכחי שמאפשר יכולת מודיעינית מאוד רחבה ואיכותית", אומר אל"מ ב'. "הוא משלב בתוכו כמה טכנולוגיות, כולל הדמיית מקום, סיגינט (מודיעין אותות) ויכולות בקרה ושליטה אווירית".

הפלטפורמה שנבחרה היא מטוס עסקים יוקרתי, גולפסטרים 550, שבתוכו מסתתרת מעצמה טכנולוגית שכמוה יש למדינות מעטות בלבד: מטוס רב משימות שמביא שילוב ייחודי של יכולות מודיעין ובקרה. "הוא משלב כמה יכולות בתוך מטוס אחד ומספק תמונת מודיעין שיכולה לקבל מידע ממרחבים גדולים ולייצר תמונת מצב למקבלי ההחלטות".

לצד צוות הטיסה פועלים במטוס כמה צוותים שמפיקים מידע באופן שוטף ממקומות רבים במזרח התיכון. "המפענחים יודעים לקלוט את האותות האלקטרוניים, ויודעים להפיק מהם את המודיעין האיכותי". הם לא רק אוספים מידע אלא גם מעבדים ומפיקים תוצרים כשהם עדיין באוויר. "הם יודעים להפיק את כל התוצרים הנדרשים בזמן אמת", מדגיש אל"מ ב'.

גישה טכנולוגית ייחודית

מה שהופך את האורון למיוחד זה לא רק התוכן שבו, אלא הקפיצה הטכנולוגית הדרמטית שהוא מייצג מול קודמיו. אחד התחומים המשמעותיים הוא יכולות עיבוד מידע מתקדמות באמצעות בינה מלאכותית: "יכולת עיבוד המידע והבינה המלאכותית מהוות קפיצת מדרגה די משמעותית", אומר אל"מ ב'. "המטוס מאפשר לנו לשלב כלים יותר מתקדמים, שמאפשרים גם להתמודד עם עומס המידע, ולהפיק את התוצרים הנדרשים בזמן אמת".

הבחירה הישראלית במטוסי מנהלים במקום פלטפורמות צבאיות גדולות אינה מקרית אלא תוצאה של גישה טכנולוגית ייחודית. "מדינת ישראל נמצאת בנקודת עבודה מאוד ייחודית במטוסי המשימה האלה", הוא מסביר. "יש מעט מאוד מדינות שיש להן יכולות דומות, אם בכלל. אחת מהן היא ארה"ב, אבל בדרך כלל היא הולכת לתצורת מטוס יותר גדולה".

הבחירה במטוס קטן יחסית נובעת מכמה שיקולים מבצעיים. "יש יתרון לקחת מטוס אזרחי, משלל סיבות - האמינות, עלויות ההחזקה שלו, ועוד. הייחודיות שלנו - בחירת מטוס מנהלים שהוא קטן - דורשת טכנולוגיה מאוד ייחודית כדי לייצר את כל היכולות האסטרטגיות במטוס קטן כזה".

לנצח את הלו"ז

העבודה על מטוס האורון נמשכה שנים רבות במסגרת שותפות רב ארגונית. "מדובר בשותפות עמוקה של התעשייה הביטחונית הישראלית, משרד הביטחון וצה"ל, אלתא מערכות של התעשייה האווירית, חיל האוויר כגורם מוביל מרכזי, לצד אמ"ן וחיל הים המשותפים בתהליך הזה כצרכנים", מפרט אל"מ ב'.

התהליך הרגיל של מבצוע מערכת כל כך מורכבת אמור היה לקחת זמן רב בהרבה, אבל המלחמה שינתה הכל. "הפעילות המבצעית החלה כמה שבועות מאז תחילת המלחמה. בדרך כלל תהליך המבצוע של יכולות הוא תהליך ארוך, בטח למערכת מורכבת כזו, אבל בזמן מלחמה אנחנו יודעים לעבוד אחרת. היה ריכוז מאמץ של כל הגורמים והצלחנו להקדים את הלו"ז. תוך כדי לחימה המשכנו לעבוד ושיפרנו הרבה מאוד יכולות, תהליך שנמשך גם כעת".

בשנתיים האחרונות המטוס עובד ללא הפסקה. "העבודה אינטנסיבית מאוד", אומר ב'. המטוס השתתף במבצעים "בזירות לחימה שונות - בעזה, בלבנון ובסוריה, וגם בזירות רחוקות יותר". השאלה אם הכוונה לאיראן או תימן נענית בשתיקה ("לא לספק מידע לאויבים שלנו").

מטוס האורון, אומר אל"מ ב', אינו כלי של זרוע אחת אלא פלטפורמה רב זרועית ייחודית. "יש פה צורך גם לאמ"ן, גם לחיל האוויר, גם לחיל הים", הוא מדגיש. "אנחנו יודעים להביא את כלי הטיס למכנה משותף רחב". המטוס פועל כ"יחידת בקרה מעופפת" המספקת שירותים למגוון רחב של יחידות וצרכים מבצעיים.

"כל אחד מביא זווית מסוימת וצורך אחר, ואנחנו ריכזנו את הכל לכדי מערכת אחת, שיודעת להביא את התפוקות. כולם מקבלים את התוצרים ומסיקים מהם את מה שהם צריכים", הוא מסביר. במילים פשוטות: מדובר במטוס שמביא תמונה אווירית. "אם אתה רוצה להבין מה קורה במרחב גדול - אתה לוקח את הפלטפורמה הזו ויודע לבנות למקבלי ההחלטות מידע ברמה אסטרטגית גבוהה".

מובן שאי אפשר לפרט על יכולות המטוס המתקדם, אך ברור כי הן רבות. התרומה של האורון למלחמת חרבות ברזל היתה משמעותית ביותר, וכעת זיכתה את המטוס בפרס ביטחון ישראל. "אני חושב שהלחימה הזאת הביאה אותנו לתפוקות מאוד משמעותיות. הפרס הוא הכרה בתוצר המבצעי המעולה הזה.

הזכייה - הכרה בתרומה

"כמעט אין משימה משמעותית של צה"ל בזירות הלחימה, שבו מערך מטוסי המשימה לא תרם את חלקו בצורה משמעותית", מבהיר אל"מ ב' בשורה התחתונה. "נכון, אני מוטה, כי אני מגיע מהתחום, אבל עצם הזכייה בפרס ביטחון ישראל היא הכרה של הוועדה בתרומה המשמעותית של כלי הטיס למלחמה.

"בסוף יש פה פריצת דרך טכנולוגית, ששנים רבות עבדו עליה מתוך חזון ויצירתיות, ושיתוף פעולה עם צה"ל. החזון הזה לא תמיד היה בקונצנזוס ואני חושב שמגיע לאנשים האלה הכרה על העבודה המצוינת שהם עשו. שיתוף הפעולה של מפא"ת, התעשייה האווירית, אלתא וצה"ל, היא זו שעשתה את ההבדל. בלי השותפות הזו, בלי החזון, זה לא היה קורה".

העבודה כמובן לא נגמרת גם כעת. בימים אלו עובדים במפא"ת על הדורות הבאים של מטוסי המשימה, חושף אל"מ ב'. "על בסיס הניסיון והמומחיות שצברנו במלחמה אנחנו עובדים על הדור הבא, שיאפשר לנו שליטה בכל הספקטרום, גם בצד המודיעיני וגם בצד ההתקפי".

ומה בנוגע לכלי טיס מאויישים ברחוק בתחום זה? "אנחנו עדיין לא שם. אני מגיע מתחום כלי הטיס המאויישים מרחוק אבל הטכנולוגיה והניתוח שלה באוויר צריכה כרגע להיות על ידי בני אדם שנמצאים פיזית במטוס".

"פסגת הטכנולוגיה"

מטוס האורון, הוא מסכם, "הוא מאוד ייחודי, והטכנולוגיה היא בין המתקדמות, אם לא המתקדמת ביותר בעולם. אנחנו בקשר רצוף עם לא מעט מדינות ושותפים, כולל מדינות מתקדמות, גם באירופה, ולומדים זאת שוב ושוב. ישראל מוכיחה שהיא בפסגת הטכנולוגיה הצבאית העולמית.

"כן, יש לנו לא מעט גאווה ישראלית. מדובר בכלי טיס כחול לבן, שמתבסס על תשתיות וטכנולוגיה ישראלית", אומר אל"מ ב' בסיום השיחה. "זו גאווה ענקית, והזדמנות גם לומר תודה להרבה מאוד אנשים שעבדו על זה לאורך השנים".