"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X
שיתוף כתבה
פיתוח ישראלי חדש: כך צה"ל יאתר רחפנים שנעלמו בשדה הקרב?
קבוצת סטודנטיות דתיות וחרדיות - "CrashPoint", פיתחה מערכת ייחודית לאיתור מיקום התרסקות של רחפן במסגרת האקתון הנשים השנתי של המרכז האקדמי לב • המודל שפיתחו "מחשב מה היתה השפעת הפגיעה מבחינת שינוי הכיוון והמהירות בהם הוא נע, ובכך מחשב נקודת נפילה משוערת עם רדיוס מאד מצומצם"
פיתוח ישראלי חדש יאפשר לצה"ל לאתר רחפנים שנעלמו בשדה הקרב , דובר צה"ל
פיתוח ישראלי חדש יאפשר לצה"ל לאתר רחפנים שנעלמו בשדה הקרב. צילום: דובר צה"ל

פיתוח ישראלי חדש: כך צה"ל יאתר רחפנים שנעלמו בשדה הקרב?

קבוצת סטודנטיות דתיות וחרדיות - "CrashPoint", פיתחה מערכת ייחודית לאיתור מיקום התרסקות של רחפן במסגרת האקתון הנשים השנתי של המרכז האקדמי לב • המודל שפיתחו "מחשב מה היתה השפעת הפגיעה מבחינת שינוי הכיוון והמהירות בהם הוא נע, ובכך מחשב נקודת נפילה משוערת עם רדיוס מאד מצומצם"

0השמעה
[object Object]

מלחמת חרבות ברזל חשפה עד כמה הפכו הרחפנים רכיב קריטי בעוצמה של צה"ל, וכי הם למעשה משמשים כיום חיילים רובוטים מן המניין. אולם אחת הבעיות הנלוות לשימוש ברחפנים, היא אחוזי הפגיעה הגבוהים בהם, כאשר על פי הנתונים הקיימים נכון להיום 70% מהרחפנים המצלמים נופלים כתוצאה מפגיעה עוינת בשדה הקרב. מערכת חדשה לאיתור מיקום התרסקות של רחפנים שנעלמו, שפיתחה קבוצה של סטודנטיות דתיות וחרדיות במרכז האקדמי לב, מבקשת להעניק מענה למצב.

"כשרחפן נופל בשטח אויב כל שנייה קריטית ודורשת התמודדות עם סיכון מודיעיני בחשיפת טכנולוגיות רגישות ומידע מסווג שהוא נשא, לצד פגיעה כלכלית ומבצעית", מסבירה הודיה אבידן-גנה, סטודנטית למדעי המחשב במרכז האקדמי לב וחברת קבוצת "CrashPoint" שפיתחה את המערכת. "הבעיה המרכזית היא שאין דרך לדעת איפה בדיוק נפל הרחפן. המידע הקיים הוא בדרך כלל נקודת ה-GPS האחרונה שהתקבלה מהרחפן, אולם בפועל לאחר הפגיעה הוא ממשיך לנוע עוד מספר שניות ללא מעקב, וזה בדיוק האתגר שהמערכת שלנו מבקשת להעניק לו מענה".

הפיתוח של קבוצת "CrashPoint" נעשה במסגרת האקתון הנשים השנתי "hack·her·it #8" של מרכז היזמות שרייבר לב-טק במרכז האקדמי לב, והוא קטף את המקום הראשון בתחרות. בגמר ההאקתון, שהתקיים השבוע זו השנה השמינית, השתתפו כ-130 סטודנטיות חרדיות ודתיות של המרכז האקדמי לב, שהתמודדו עם אתגרים טכנולוגיים מורכבים שהציבו בפניהן חברות מסחריות וביטחוניות, עמותות וארגונים מובילים במשק הישראלי, ביניהם רפאל, אלביט, חיל האוויר ועוד.

הסטודנטיות החרדיות בפיתוח צבאי שיסייע לצה"ל באיתור רחפנים שהתרסקו בשדה הקרב, צילום: מיכאל ארנבורג

בצל הלחימה המתמשכת, רבים מהאתגרים שעמדו השנה בפני המתחרות התמקדו במציאת פתרונות לאתגרים ביטחוניים שצה"ל והתעשיות הביטחוניות מתמודדים עימם בשדה הקרב ובחזיתות השונות.

"המערכת פועלת באמצעות שילוב של מודל פיזיקלי, זיהוי סאונד ובינה מלאכותית", מסבירות חברות הקבוצה, "מרגע שאובד הקשר עם הרחפן, המערכת מבצעת זיהוי מקור הפגיעה על פי חיישני רעש. בשילוב עם פיתוח הקיים בצה"ל, שמחשב באיזה זווית ומהירות האובייקט הפוגע פגע ברחפן, המודל שפיתחנו מחשב למעשה מה היתה השפעת הפגיעה על תנועת הרחפן מבחינת שינוי הכיוון והמהירות בהם הוא נע, ובכך מחשב נקודת נפילה משוערת עם רדיוס מאד מצומצם".

חברות הקבוצה מציינות, כי לאור העובדה שבכל הקשור לשימוש ברחפנים הוספת כל משקל היא בעייתית, יתרונה של המערכת הוא בכך שהיא אינה כוללת חומרה שתכביד על הרחפן וכן בעצם כך שהיא אינה תלויה ב-GPS.

"כמו רבים מהפיתוחים שנוצרו השנה בהקאתון, המערכת שפיתחו הסטודנטיות מבקשת להעניק מענה לאתגרים הביטחוניים אשר צפים מהשטח תוך כדי הלחימה המתמשכת", ציין ערן יומטוביאן, מנהל מרכז היזמות שרייבר לב טק במרכז האקדמי לב. "זהו ההאקתון השלישי שמרכז היזמות שלנו מקיים תוך כדי הלחימה המתמשכת, ואנו רואים בתחרויות אלה הזדמנות לסטודנטים שלנו לעסוק בפיתוחים ביטחוניים מתקדמים ואף מתכוונים להרחיב זאת במרכז 'דיפנס טק' שאנו מקימים בימים אלה".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו