"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

המחקר הצבאי שלנו משגשג, אבל יש נשק סודי שעדיין מחכה לגיוס מלא

המלחמה מול איראן מציגה את הטכנולוגיה הצבאית שלנו במיטבה - וגם הפגיעה ביעדים כמו חיסול מדעני הגרעין היא אסטרטגיה מדויקת • רק שבענף האזרחי, המדינה לא משקיעה מספיק ביחד למדינות מובילות • כאן טמון הפרדוקס הישראלי

,עודכן
0השמעה
מטוסי הקרב של חיל האוויר, צילום: דובר צה"ל

המלחמה מול איראן ומבצע "עם כלביא" מציגים את ישראל במיטבה: מדינה שמבינה איך להפעיל כוח חד ומדויק בזמן הנכון. המתקפה שפתחנו השבוע נגד איראן - עם הפגיעה במערכות ההגנה האווירית, מתקני הגרעין וחיסול עשרה מדעני גרעין איראניים - מעידה על הבנה עמוקה שבעידן הנוכחי מוחות הם לא פחות חשובים מהמתקנים עצמם.

סיכול מדעני הגרעין: תיעוד מטהרן // צילום: רשתות ערביות

הפגיעה במדעני הגרעין האיראניים היא אסטרטגיה מדעית מדויקת. לגדל מדען גרעין בכיר זה פרויקט של עשרות שנים: תואר ראשון בפיזיקה (4 שנים), תואר שני מתמחה (2-3 שנים), דוקטורט במחקר גרעיני (4-6 שנים), ואחר כך שנים של עבודה מעשית.

בסך הכל, לפחות 15-20 שנה ליצור מדען ברמה הנדרשת לפרויקט לאומי, כשלא רבים מסולגים בכלל להשלים את הדרך הזו. בעוד שאפשר לבנות מחדש מתקן שנהרס תוך חודשים, להחליף מדען כזה זה כמו לנסות להחליף מאמן שניהל קבוצה 20 שנה - הידע והניסיון פשוט לא קיימים.

איראניים צופים בממדי ההרס בטהרן,צילום: רשתות ערביות

אבל כאן טמון הפרדוקס הישראלי המטריד: אם אנחנו כל כך מוצלחים בזיהוי והשבתה של מדע עוין, איך אנחנו מזניחים את המדע שלנו?

הנתונים מדברים בעד עצמם. במדד הבינה המלאכותית הבינלאומי ישראל צונחת בעוד שערב הסעודית ואיחוד האמירויות מטפסות. בשנה האחרונה ירד מספר המועסקים בהיי-טק ב-1.2%, ומספר גבוה של מדענים ישראלים עזבו לחו"ל. במקום לטפח את הענף שממנו מגיע יותר ממחצית הייצוא ושליש מכל המיסים, המדינה מזניחה אותו.

נכון, ישראל משקיעה מיליארדים במחקר צבאי ומפתחת נשק מתקדם. אבל בתחומי המדע האזרחיים שיעצבו את העתיד כמו מחשוב קוונטי, ביוטכנולוגיה, אנרגיה מתחדשת ובינה מלאכותית - אנחנו לא משקיעים מספיק ביחס למדינות מובילות.

כבר בשנות החמישים הבין דוד בן גוריון: "המדע מקורו בשנים: בכושרו היוצר של המוח האנושי, ובצרכים החיוניים של החברה". הוא ידע שבמדינה קטנה וללא משאבים טבעיים, המדע הוא הנשק הסודי שיבטיח את הקיום. המלחמה הנוכחית מוכיחה שיש לנו את הבסיס הטכנולוגי הכי טוב בעולם. עכשיו צריך רק להחליט להשקיע בו: גוף מתכלל שיאחד את הפעילות הטכנולוגית, תוכניות לאומיות ממוקדות, ורשת קשרים גלובלית.

בן גוריון צדק: "כל היש בארץ זו הוא פרי 'הזיות' שנתממשו בכוח החוט המשולש של חזון, מדע וכושר-חלוצי". הגיע הזמן להפנות את הנחישות שלנו פנימה למען המדע הישראלי שיבטיח את עתידנו.

הילה חדד חמלניק, שותפה מייסדת ב-Moonshot וחוקרת בכירה ב-Mind Israel. לשעבר מנכ"לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה.

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

הילה חדד חמלניק

הכותבת היא יזמית הייטק, לשעבר מנכ״לית משרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה

כדאילהכיר