הכירו את הנמ"ר - נגמ"ש המרכבה של צה"ל

האסון שבו נהרגו 11 לוחמי גדוד צבר של גבעתי כתוצאה מפגיעת טיל נ"ט ברכב משוריין מסוג נמ"ר, הוביל לדיונים לגביו ועל כיצד הוא בנוי.  

הנמ"ר, נגמ"ש המרכבה, הינו נושא גייסות משוריין שהמבנה שלו מתבסס על השלדה של טנק המרכבה (תובה) ללא הצריח. הכלי עונה על הצורך הטקטי של הבאת כיתת חי"ר מוגנת אל שדה הקרב.

בעבר, כוחות הובאו על נגמ"שים מדגם M-113, אולם אלו היו בעלי שריון דק וחלש שסיפק הכנה כנגד קליעי נשק קל ורסיסי פגזים, אך לא כנגד איומים מתקדמים יותר כדוגמת טילי נ"ט או מטעני גחון. הדבר הוביל את צה"ל לתכנן נגמ"ש חדיש יותר.

בתחילה לנגמ"שים אלו הוסבו תובות של טנקים מתיישנים. אולם הם לא התאימו לכך מאחר והחלל שלהם היה קטן, המנוע היה מאחור, דבר שהקשה על כניסת מוגנת של הלוחמים. בנוסף לכך ההסבה של טנק ישן לנגמ"ש כבד חייבה פעולות תחזוקה רבות.

בעקבות כך הוחלט על שימוש בתובות של טנק מרכבה, בו המנוע נמצא מקדימה וכן הוא אחד הטנקים הממוגנים ביותר, כך שכיתת החיילים הנמצאים בתוך הנמ"ר צריכה להיות ממוגנת.

כיום, ישנם שני סוגים של הנמ"ר. הראשון הוא נמ"ר המורכב על תובת מרכבה 3, המיועד לחילוץ ואחזקה, אשר קיימים בו מערכת מנוף וכננת חילוץ.

הסוג השני הוא נמ"ר לחימה הכולל עד 3 מקלעי מאג 7.62 מ"מ ומקלע כבד 0.5 אינץ' (M2 בראונינג) המתופעל מתוך בטן הכלי . מעבר להגנה הפסיבית של הכלי המתבססת על המיגון של טנק המרכבה, מותקנת על הנמ"ר מאז 2016 גם מערכת של מעיל רוח. הכלי מסוגל לשאת 12 לוחמים ועוד שתי אלונקות, והוא מצוייד במערכת צי"ד (ציוד צבאי דיגיטלי) לניהול קרב דיגיטלי וב-4 מצלמות שיאפשרו ראייה היקפית סביב הכלי.