מומחה ביטחוני בחן: האם ישראל חייבת נשק גרעיני כדי לשרוד?

האם כדי לשרוד ישראל באמת חייבת נשק גרעיני, בו לפי פרסומים היא מחזיקה? המומחה הביטחוני רוברט פארלי החליט לצלול לשאלה הרלוונטית, על רקע המלחמה באוקראינה, במאמר שפרסם לאחרונה במגזין הנחשב "national interest".

בתחילה, פורס פארלי את ההיסטוריה של ישראל בתחום האטום, המבוססת בחלקה על הערכות ופרסומים שונים בחו"ל אליהם ישראל הרשמית איננה מתייחסת. "מייסדי ישראל היו תחת הרושם של שואת יהודי אירופה וכן תחת ההבנה כי ניתן להשמיד בקלות את רוב יהודי המדינה על ידי פצצה גרעינית. לכן, הם פעלו כבר מראשית הקמתה של המדינה להשגת נשק גרעיני, זאת במטרה לשרוד באזור עוין בו לא היו לישראל ידידים רבים". באופן הזה, טוען פארלי, השיגה ישראל ככל הנראה את פצצת האטום הראשונה שלה בשנת 1966 אחרי שהידע והיכולת היו כבר קיימים בכור בדימונה.

על פי פרסומים זרים, ישראל הייתה קרובה להפעלת נשק גרעיני פעם אחת בלבד, בעת מלחמת יום הכיפורים. יחד עם זאת, העליונות הישראלית הן במלחמה זו והן במלחמות אחרות, הוכיחו כי הדבר אינו נחוץ. "הניצחונות בשדה הקרב מנעו את השימוש בנשק הזה ולמעשה הוכיחו את חוזקה של ישראל ואת עליונותה הצבאית מול הכוחות השונים במזרח התיכון - הן אם מדובר במדינה אחת והן אם מדובר בכמה מדינות במקביל. מצב זה שריר וקיים עד ימינו".

לדעת פארלי, למרות שישראל נהנית ממדיניות העמימות, היא הייתה שורדת בעבר גם ללא נשק גרעיני ותמשיך להתקיים גם בלעדיו. הסיבה היא העליונות הצבאית של ישראל, שרק הולכת ומתגברת בעשורים האחרונים, זאת לאחר התפרקות ברית המועצות, היחלשות מדינות ערב באביב הערבי והקשר העמוק והחזק של ישראל עם ארה"ב (קשר שמאפשר לישראל עליונות צבאית וטכנולוגית אדירה על מדינות ערב).

לדבריו, קשה היה לצפות בשנות ה-50 וה-60 את המציאות הזו, ולכן בראייה לאחור צדקו מנהיגי המדינה בשאיפה להגנה מפני השמדה באמצעות התחמשות בנשק גרעיני. עם זאת, כיום הוא טוען במאמרו כי הצורך בנשק שכזה נמוך ביותר. לצד זאת, הוא מבהיר כי אין בדברים קריאה לישראל לוותר על הנשק.