התגבר על הגמגום - והפך לקצין קרבי

אדם מן המניין שהיה שומע את מרדכי אלוש (25) מדבר, לא היה שם לב ברגע הראשון שמדובר באדם שסבל עד לפני כמה שנים מגמגום לא פשוט. לאחר שנים של גמגום מלידה, הצליח אלוש - בעברו קצין ביחידת מגלן, בסיירת גבעתי וביחידה מסווגת - להתגבר על הפגם בדיבורו, וכעת הוא אף לומד חינוך לקראת חיים של הרצאות ודיבור בפני קהל.

"אני מגמגם מלידה ברמה בינונית פלוס", הוא מספר בראיון לרגל היום הבינלאומי למודעות לגמגום. "יכולתי לדבר עם חברים ביום־יום, אבל עם כל מיני טריקים. נמנעתי מכניסה למצבים מלחיצים, מלשאול שאלות בכיתה ומלדבר בפני קהל".

כשהתגייס ליחידת הקומנדו, גילה אלוש שהוא נמצא במצב מאתגר ביותר. "פתאום אתה לא יכול להימנע מהלחץ. אתה כל הזמן בקצב גבוה, חייב לדבר, להגיב. הכל נהיה יותר מורכב". בשלב זה החליט מרדכי שהוא יוצא לקרב מול הגמגום.

"לפני שהתגייסתי שמעתי על מישהו שהיה ביחידת מגלן וקיבל כלים להתמודד עם הגמגום במכון 'ד"ר פלואנסי' בירושלים. אמרתי 'יאללה, ננסה'. ההורים שלי השקיעו כל חיי בטיפולים ולא חסכו ממני שקל, אבל כלום לא עבד. קיוויתי שאולי זה יעבוד". תוך כדי הטירונות עבר אלוש טיפולים, ביצע תרגולים בשעת הת"ש על חשבון הזמן הפנוי שלו, והצליח להתגבר על חלק ניכר מהקושי שלו.
כאדם שגמגם רוב חייו, האתגר הגדול ביותר שלו היה העמידה הפרונטלית מול לוחמיו, בתחילה כקצין צעיר בסיירת גבעתי ולאחר מכן ביחידה המסווגת. "זה היה מאוד מאתגר. הייתי צריך ליישם את הדיבור החדש רק תקופה קצרה לאחר שהשינוי התרחש". כעת אלוש השתחרר מצה"ל, והוא לומד לתואר ראשון בחינוך גם בישיבה. נוסף על כך, הוא סגר מעגל ומלמד בתלמוד תורה שאותו מנהל הקצין שדרכו שמע על השיטה למניעת הגמגום.

אלוש: "לפני שהתגייסתי שמעתי על מישהו שהיה ביחידת מגלן וקיבל כלים להתמודד עם הגמגום. אמרתי 'יאללה, ננסה'. קיוותי שאולי זה יעבוד"

בתחילה סירב מרדכי להתראיין, אך הסכים לרגל יום המודעות לגמגום, בתקווה להעביר את המסר - שניתן להתגבר על האתגר. "כשביקשו ממני להתראיין, באופן אוטומטי לא הסכמתי. זה לא נעים לחשוף את העניין הזה בפני אנשים. אבל החלטתי כן להיחשף לאחר שיחה עם אמא שלי, שאמרה שאם ילד אחד יידע שיש פתרון לגמגום ושהאתגר הזה לא עוצר אותו - עשיתי את שלי. זה השכר על החשיפה שלי".

"אנשים צריכים להבין ששטף הדיבור הוא לא הדבר הכי קריטי בעניין הגמגום, אלא היכולת לדבר מבלי להימנע מכך", מסביר דיוויד הריס, מנהל מכון ד"ר פלואנסי. "מדובר בבעיה כמו בעיית שמיעה או ראייה, ועצם הדיבור עליה הוא התחלה של שינוי. אפשר וצריך לשנות את המשוואה ולשפר את החיים של המגמגם באופן דרמטי".