"אין שום הבדל בין גברים לנשים בקורס טיס, קוראת לכל נערה להגיע"

בין 40 מסיימי קורס הטיס שיעמדו היום על מגרש המסדרים בבסיס חיל האוויר בחצרים תעמודנה שתי נשים: האחת שתסיים כמכוננת מוטסת, והשנייה, סגן ג', שתשמש נווטת קרב. לרגל הסיום המרגש שוחחנו עם סגן ג', שהבהירה כי מבחינתה "אין שום הבדל בין גבר לאישה בקורס טיס".

סגן ג', בת 21 מהרצליה, חושבת על כל מילה בראיון. חשוב לה לא ליפול בלשונה, להיות ממלכתית. "לכולנו יש מטרה משותפת, לשרת ולתרום", היא קובעת, "ולכן אין באמת הבדל בין נשים לגברים בקורס. אנחנו עוברים את שלוש השנים הללו יחד, אנחנו חברים, תומכים אחד בשני ללא קשר למגדר, עושים אותו דבר בכל עניין, הקורס זהה לנשים ולגברים", היא קובעת.

אלא שגם אם הקורס אכן זהה, בהתאם לדבריה של סגן ג', אין ספק שמספר הנשים אשר מתגייסות ומסיימות קורס טיס נמוך משמעותית ביחס למספרן באוכלוסייה. בחיל האוויר מספרים כבר כמה שנים שהם מנסים להגדיל את מספר הנשים המגיעות ומסיימות את הקורס, אך בפועל, מאז בג"ץ אליס מילר באמצע שנות ה־90 סיימו כמה עשרות נשים בלבד את קורס הטיס בחיל האוויר. אשת צוות האוויר הבכירה ביותר בחיל האוויר כעת היא אלוף־משנה ג', המפקדת על בסיס החיל בעובדה.

דרוש שינוי חברתי

הסיבות לכך שפחות נשים מסיימות את הקורס הן רבות, ומתחילות בחינוך ובהבניה החברתית. נדמה גם שהמודעות של נשים, והאמונה שלהן ביכולתן להתקבל לקורס ולצלוח אותו, נמוכה יותר. כמו כן, בניגוד לגברים, המזומנים אוטומטית למיונים לקורס טיס אם הם בעלי נתונים מתאימים, נשים צריכות להתנדב להגיע למיונים, וכמובן גם להסכים להאריך את שירותן, הקצר מלכתחילה מזה של גברים.

שאלנו את סגן ג' מה גרם לה להגיע למיונים לקורס. "זה לא היה חלום ילדות שלי, אבל כן ידעתי שאני רוצה לעשות שירות משמעותי ושאני רוצה לתרום", אמרה. "כשהתחילו המיונים לצה"ל, ראיתי את עצמי משתלבת בתפקיד הזה, ואיך הוא מוציא ממני את המרב שאני רוצה לתת. אני מכירה שהזימונים למיונים השתפרו בהשוואה לעבר. בסוף כולן יכולות לנסות, וזה עניין של התאמה לטיס".

סגן ג' התגייסה לצה"ל בינואר 2023, כעשרה חודשים לפני פרוץ המלחמה. "הכשרה בצל לחימה זו סיטואציה מורכבת, בעיקר בהיבט האישי. כל החברים שלי בעשייה בקצה ואני בקורס", היא מספרת, "אין ספק שזה מעלה שאלות. יחד עם זאת, יצא לנו לראות במהלך המלחמה את העשייה של חיל האוויר בקצה, ואת המשמעות של התפקיד שלנו. זה גרם לי להבין שזה תפקיד משמעותי. אנחנו פה לטווח הרחוק, ואני מצפה מאוד להמשיך ולתת את חלקי". ג' מודה שהמלחמה אכן דרשה התאמות בהכשרתה ובהכשרת חבריה לקורס, "אבל איכות ההכשרה לא נפגעה".

"רוצה להיות משמעותית"

שאלנו את ג' אם כשראתה מה עשה החיל מאז פרוץ המלחמה לא רצתה גם היא, למשל, לטוס לאיראן. "אני ארצה לעשות מה שאדרש", ענתה בממלכתיות. "בסוף כולנו פה במטרה להגן על המדינה ועם מטרה משותפת, ואני רוצה לעשות מה שיביא לזה. אני רוצה לתרום, להיות משמעותית, ואני מצפה לזה מאוד".

שאלנו אותה אם היא רואה את עצמה ממשיכה בקריירה צבאית, והיא ענתה, ובצדק בהתאם לגילה, שהיא עוד לא יודעת. על השיח שמתקיים בנוגע לחוסר הנחיצות של נשים בתפקידי לחימה בצבא ענתה: "אני לא אכנס לזה בצורה הזאת, אבל כן יכולה להגיד שהמסר שלי הוא שכולן יכולות וכולן מסוגלות, ואין פה עניין של מגדריות. המטרה של כולנו פה היא להפוך ללוחמים ולקצינים הכי טובים שנוכל להיות. אין שום הבדל בין נשים לגברים, ואני קוראת לכל מי שזה מעניין אותה ורוצה לתרום מעצמה - להגיע ולנסות, לא לפחד".