גיוס נשים: המציאות הכריעה

בשבועות האחרונים נשאבו כולם לטרנד 2016, העלו תמונה ונזכרו היכן היינו לפני עשור.

נראה שבסוגיית גיוס הנשים הדתיות לצה"ל, הטרנד גלש אל החיים עצמם ואל מרכז השיח, כאילו לא חלפו 12 שנים מאז פרסמה הרבנות הראשית את עמדתה נגד גיוס נשים לצבא. הוויכוחים המתלהטים, הדיונים באולפני הטלוויזיה ובכנסת, מעידים שהסוגיה השנויה במחלוקת פנים־מגזרית הזו עדיין חיה ובועטת ומעוררת רגשות עזים.

אלא שאנחנו כבר לא ב־2016. מתחת לפני השטח מתרחש תהליך עמוק. הצעירות עצמן, ביתר שאת מאז 7 באוקטובר, מביטות אל המציאות בעיניים פקוחות. הן מבינות את צורכי הצבא, את גודל השעה ואת האחריות המונחת לפתחו של הדור.

כבר כמעט 20 שנים ויותר יש מי שמנסים, בגלים חוזרים, לעצור, לצמצם או לערער את עצם הלגיטימיות של שירות נשים דתיות בצה״ל. פעם הדבר נעשה באמצעות חוות דעת רבניות, פעם דרך לחץ חינוכי ומוסדי ופעם באמצעות מהלכים פוליטיים. כעת יש המנסים, דרך שילוב החרדים, לקעקע לגמרי את שילוב הנשים בכלל ואת שילוב הנשים הדתיות בצה״ל, לגרום לכך שהגבלה נקודתית תוציא את הנשים מהצבא.

אך לאורך כל אותן שנות ויכוח קרה דבר עקבי וברור: הנשים הדתיות לא מחכות לאישור. הן מתגייסות. בדור שלי זה קרה במספרים קטנים, ובהמשך בהיקפים רחבים ובעלייה קבועה. הן משרתות בחינוך, במודיעין, בפיקוד, בלחימה ובתפקידי מפתח, כחלק אינטגרלי מצה״ל.

מדינת ישראל של היום אינה המדינה של תחילת שנות האלפיים, בוודאי לא אחרי מלחמה קשה ומתמשכת, כאשר נשים רבות עדיין מגויסות למילואים. המחסור בכוח אדם אינו תיאורטי והשחיקה גדולה. חסרים לוחמים, חסרים תומכי לחימה וחסרים מי שימלאו שורות. בתוך המציאות הזו, מדוע לפתוח מחדש ויכוח ישן, במקום לשאול כיצד מחזקים את מי שכבר נושאים ונושאות בנטל?

הצבא, מנגד, כבר ביצע התאמות.

לא מתוך אידיאולוגיה, אלא מתוך צורך מבצעי ואחריות. נבנו מסלולים, הוגדרו נהלים ונוצרה מעטפת המאפשרת לנשים דתיות לשרת תוך שמירה על זהותן. יש שיגידו שזה לא מושלם, אך זה עובד.

סוגיית השירות הצבאי של נשים אכן מעוררת מחלוקת, אך המציאות מלמדת שהוויכוח מתנהל לא פעם מאחור.

בשטח הצעירות מבינות היטב את צו השעה. הן לא מחפשות עימות, אלא משמעות. אינן מבקשות לשנות את החברה, אלא להיות חלק ממנה.

20 שנה של ניסיונות התנגדות לא עצרו את התהליך. הן רק הדגישו עד כמה המציאות חזקה מהפולמוס. הנשים הדתיות לא מבקשות להפוך לסמל, הן בוחרות לקבל אחריות.

עכשיו נדרשות בגרות ואחריות: להפסיק לנסות להחזיר את הגלגל לאחור, ולהתחיל לנהל מדיניות שמתאימה למדינה, לצורכי הצבא ולנשים המשרתות.

חברת כנסת לשעבר ד"ר עליזה לביא היא יזמת חברתית, חוקרת תרבות יהודית וסופרת