ב', לוחם טרי בגדוד 13 של חטיבת גולני, סיים בהצלחה את ההכשרה הקרבית המפרכת. הוא לא ידע שבטקס קבלת הכומתה הוא יחווה את אחד הרגעים המרגשים בחייו: פגישה סוחטת דמעות עם רויטל אימו, שהגיעה מקנדה במבצע סודי של "המרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין". ב' הנרגש אמר: "ברגע שראיתי את אימי ואחותי, עבר לי כל הכאב מהמסע ובכלל".
רויטל אימו של ב' סיפרה גם היא על הרגע הבלתי נשכח: "פגשנו חייל, מעכשיו מעכשיו לוחם, נחוש וגאה בעל לב גדול ועוז יוצא דופן. זה רגע שבהחלט נחרט בזיכרוננו. חווינו גאווה עצומה והתרגשות עמוקה. החוויה הייתה מעצימה ומרגשת במיוחד, לראות אותו עומד בגבורה ובמסירות רבה כחייל בודד, מתוך אהבתו העמוקה לישראל ובבחירה אמיתית להיות שם. אנחנו מודים למרכז לחיילים בודדים לזכר מייקל לוין שאיפשרו לזה לקרות".
עלייה לגולני כנגד כל הסיכויים
ב', שגדל בבית יהודי מסורתי בקנדה, עשה את הלא ייאמן: "תמיד ידעתי שאני רוצה להתגייס ולהיות לוחם. אמנם נולדתי וחייתי בחו"ל כל חיי, אבל גדלתי עם ערכים שהובילו אותי לדרך הזאת. מאז שהייתי ילד שאפתי לעלות לארץ ולעשות שירות משמעותי. גם כשסיימתי את הלימודים והתחלתי לימודי תואר ראשון, ידעתי שיום אחד אני אעשה את זה. אחרי 7 באוקטובר לא היה לי ספק שזה הרגע להגיע ולהתגייס לצה"ל כדי להגן על המדינה", אמר.
תהליך הגיוס כחייל בודד היה רצוף קשיים. "הגעתי לכאן לבד, ללא מסגרת ועשיתי עלייה. התהליך היה מלא בבירוקרטיה ועיכובים, אבל זה לא מנע ממני להמשיך בו ולהתעקש להגיע לחטיבת גולני. ידעתי שזה המקום שבו אני צריך להיות".
ההחלטה של ב' לעלות ולהתגייס כלוחם הייתה קשה מאוד עבור הוריו ומשפחתו בחו"ל: "היה להם קשה לקבל את זה. בכל זאת חייתי כל החיים בחו"ל ורק התחלתי דרך חדשה באוניברסיטה. אבל הם ידעו כמה זה חשוב לי וכמה זמן חיכיתי לעשות את הצעד הזה, אז הם תמכו בי לאורך כל הדרך".
ב' לא מסתיר את מחירי הבדידות: "המרחק מהמשפחה זה כנראה הדבר הכי קשה, הרבה מעבר לאימונים הקשים והימים הארוכים. בסופי השבוע, כשכולם יוצאים הביתה למשפחות שלהם ולאוכל של אמא, אתה נשאר כאן. אני נעזר בחברים ובמשפחה שיש לי פה, וחושב על ה'למה' שלי. אני יודע שעם ישראל צריך אותנו פה".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו