המתגייסים של קיץ 2027 מתחילים להתייצב החל מהחודש בלשכות הגיוס לצו הראשון. רובם מבקשים להגיע לשירות משמעותי, אבל כדי להתקבל ליחידות המובחרות הם צריכים להגיע מוכנים למבדקי הלשכה, שיקבעו את עתידם. אז איך עושים זאת נכון?
החודש מתחיל באופן רשמי המרוץ לשיבוץ בצה"ל, כאשר כ-90 אלף נערות ונערים תלמידי כיתה י"א יקבלו את הזימון לצו הראשון. אלא שהפעם, תהליך המיון לצה"ל שונה ממה שהכרנו: הצבא עבר שינוי ארגוני משמעותי עוד לפני המלחמה, והלקחים שהופקו בעקבות ה-7 באוקטובר רק חידדו את חשיבות ההכנה האיכותית.
"השינוי הגדול ביותר הגיע בשנת 2023, כאשר צה"ל שינה לחלוטין את שיטת המיון", מספר שחר ציגלר, לוחם ומפקד קרבי במילואים ומומחה לבניית מערכי למידה ומייסד ומנכ"ל חברת פזצט"א שנוסדה ב-2019, שמכשירה אלפי בני נוער לקראת המיונים.
ציגלר מסביר כיצד השתנתה החשיבה הצבאית - ובעקבותיה, גם ההכנה. בנוסף, יש לו גם כמה טיפים חשובים לקראת המפגש עם המאבחנות בלשכת הגיוס. מאז הקמתה ב-2019 ועד היום, פזצט"א נדרשה להתאים את עצמה לשינויים דרמטיים בצה"ל, שהתחילו כבר בתקופת הקורונה, התחדדו ב-2023 והגיעו לשיא בעקבות המלחמה.
ההבנה המרכזית הייתה שצה"ל מבין שכדי לדייק את הגיוס, עליו להתייחס לרצונות, ליכולות ולהעדפות של המלש"בים, ולא רק לצורכי הצבא. זה הוביל לשינויים הבאים:
מעבר מציון הקב"א לציון הקב"ת: ציון הקב"א (קבוצת איכות) המסורתי הופחת בחשיבותו ובעצם בוטל לגמרי, ובמקומו הוכנס ציון התאמה לפי סוגי תפקידים שנקרא קב"ת (קבוצת תכנון).
הוספת שאלונים: הצבא הכניס כלי מיון חדשים, כמו שאלון תחביבים ושאלון כישורים, על מנת למצות את מגוון התפקידים האפשריים עבור כל מועמד.
מבחן דפ"ר אדפטיבי: מבחן הדפ"ר (דירוג פסיכוטכני ראשוני) שונה והפך לאדפטיבי (מותאם אישית) ומאתגר יותר, תוך שימוש באלגוריתמים ובינה מלאכותית, מה שמקצר את המבחן אך דורש מיקוד גבוה יותר.
"כל השינויים הללו, שהתחדדו ב-2024 וב-2025, נועדו ליצור מוטיבציה לחיילים להגיע לתפקידים שהם גם רוצים וגם יכולים לתרום בהם בצורה מיטבית", מוסיף ציגלר.
המלחמה והצורך בהכנה: "חייבים להשקיע"
עד כמה התחדדה חשיבות ההכנה לצה"ל בעקבות המלחמה?
"עוד אחרי הקורונה הורים הבינו את החשיבות של להגיע לתפקידים 'חיוניים' ואיכותיים. בעקבות המלחמה, ההבנה הזו התחדדה אפילו יותר: מי שמגיע מוכן, מקבל יתרון משמעותי על פני מי שמגיע בלי הכנה. היום, ההכנה היא חיונית.
"החשיבות להכנה עלתה כל כך, עד כדי כך שצה"ל בעצמו שינה את גישתו באופן רשמי. הצבא, שאמר בעבר שאין צורך להתכונן, בנה בעצמו לומדות הכנה למיונים הפסיכוטכניים ויצא באמירה שרצוי להתכונן כדי להעלות את סיכויי ההצלחה. מיטב (יחידת המיון) מגיעה היום לבתי ספר ומסבירה להורים ולתלמידים על המיונים ועל חשיבות ההכנה הטובה.
"הצלחה במבחנים עלתה כל כך בחשיבותה, עד שהצבא מאפשר לערער ולבקש לבצע מבחנים חוזרים (גם בצו ראשון וגם ביום המא"ה) כדי לשפר עמדות - דבר שהיה נדיר מאוד בעבר".
לאן הכי רוצים להתגייס?
אחרי שנתיים של מלחמה, האם המוטיבציה השתנתה?
"בהחלט ניתן לראות מגמה מאוד ברורה. המוטיבציה להגיע ליחידות הלוחמות, לסיירות וליחידות המיוחדות עלתה, בעיקר ממלש"בים שיש להם תחושת שליחות עמוקה. אבל הרוב הניכר של התלמידים וההורים שפונים אלינו רוצים להגיע ליחידות מיוחדות, טכנולוגיות, מודיעין וסייבר".
יעדי הגיוס הנחשקים ביותר:
- יחידה 8200
- מסלול גאמא סייבר
- תלפיות
- מסלולי שחקים וחבצלות
"הם מבינים שכל המסלולים האלה מגיעים אך ורק למי שמצליח להוציא בצו הראשון ציונים מצוינים (לרובם נדרש דפ"ר 90 והתאמה גבוהה בראיון האישי) - רק אז תיפתח האפשרות להתקדם בתהליכי המיון הבאים. אולי זה ישמע מפתיע או לא, אבל גם המוטיבציה להגיע ליחידות הלוחמות, הסיירות והיחידות המיוחדות עלתה גם היא, בעיקר ממלש"בים שיש להם תחושת שליחות ורצון לתרום ובהשראת המון סיפורים. יש רצון להגיע ולהיות ביחידות המיוחדות ובחטיבות השריון".
שלושה טיפים להורים של המתגייסים
להכיר את השטח: "לקרוא, לדעת, להבין ולהכיר את סוגי המסלולים, היחידות ותנאי הסף לכל כיוון. יש ימי מיון שלא ניתן לערער עליהם, וחוסר ידע עלול לפספס הזדמנויות יקרות".
לבצע הכנה ראויה: "מי שלא יגיע מוכן, ב-91% מההזדמנויות לא יצליח להביא את עצמו לידי ביטוי או לקבל ציון המשקף את יכולותיו. הכנה איכותית מעניקה כלים להתמודדות, דרכי פתרון, ובעיקר - ביטחון עצמי, שזה המפתח החשוב ביותר להצלחה בגיל צעיר מול הצבא".
לערער, להתעקש ולהילחם על תפקידים: "הרבה פעמים אנשים 'נופלים בין הכיסאות' בגלל טעויות אנוש. צריך להיות עם יד על הדופק ולחתור ליותר מיונים ואפשרויות, כי הרבה טעויות נפתרות בשיחה אחת".