צו השעה: היוזמה החדשה שרותמת את החברות הגדולות במשק לטובת משרתי המילואים

ביום שבו יובל ברנר נקרא למילואים, הוא לא העלה בדעתו שהשירות למען המדינה יעלה לו במשרה. "קיבלתי טלפון מהמ"פ שלי ב־7 באוקטובר, רגע אחרי שהתמונות מהדרום התחילו לזרום", הוא משחזר. "השארתי את אשתי וארבעת הילדים ונסעתי. לא חשבנו שזה יימשך כל כך הרבה זמן ושדברים ישתנו כל כך, גם במדינה, גם בחיים האישיים וגם בעבודה".

ברנר, ששימש סמנכ"ל תפעול בחברה לייצור מטענים לרכבים חשמליים, מצא את עצמו אחרי חודשים ארוכים במילואים מול מציאות חדשה. "כשחזרתי מאחד הסבבים, קיבלתי הודעה מהמנכ"ל שמביאים מישהו מעליי. לא אמרו לי את המילה 'מפוטר', אבל היה ברור שאין לי באמת לאן לחזור. מצד אחד אני מבין, העסק צריך להמשיך לרוץ, אבל מצד שני זה עוד מחיר שאנחנו, אנשי המילואים, משלמים".

ברנר לא לבד. מאז תחילת המלחמה, מאות אלפי אנשי מילואים נאלצו לעלות על מדים ולשים בצד את חייהם האישיים והמקצועיים. רבים מהם חזרו לשוק עבודה שהתקשה לקלוט אותם חזרה בהצלחה. כשליש מהמשרתים דיווחו על פגיעה בתנאי העסקתם ורבים אחרים על תחושת ניכור או הדרה.

"רק שישה מתוך עשרה אנשי מילואים הרגישו רצויים בחזרה בעבודתם, ואף פחות מהם האמינו שהמעסיקים באמת הבינו את הצרכים הייחודיים שלהם", אומרת לנה לילטי, מייסדת־שותפה של עמותת "MiluimTech", שפועלת לסייע למשרתי מילואים בהייטק. "נוצר כאן משחק לא הוגן, שבו עצם השירות לטובת המדינה הופך לנטל בעולם המקצועי. למעשה, כמעט רבע מאנשי המילואים מדווחים על פגיעה בקידום המקצועי בגלל השירות".

מתוך המציאות העגומה הזאת נולדה יוזמה שמטרתה ליצור שינוי אמיתי בחיי העובדים שנקראו למילואים. בימים אלו מתגבש פורום של ארגוני מילואים וחברות מהמגזר העסקי' שמטרתו לגבש סטנדרט אחיד להתנהלות מול משרתי מילואים ולספק למעסיקים כלים ברורים לתמיכה בעובדים ששירתו.

הפורום שואף לבנות מנגנון שיאפשר לעסקים לתמוך במשרתי המילואים בדרכים מגוונות, להכיר בפעילותם ולתגמל את הארגונים שבוחרים לסייע להם. המהלך נועד לחזק את מעמדן הציבורי והעסקי של החברות, להעניק להן הכרה רחבה באמצעי התקשורת והציבור ולבדל אותן כמעסיקות ערכיות שמעניקות משמעות מעבר לרווח הכלכלי בלבד.

כך נוצר יתרון כפול גם לעובדים שמרגישים כי מקומם בעבודה שמור ומוערך, וגם לארגונים שהופכים לחלק מתנועה חברתית רחבה של אחריות אזרחית ותמיכה באלה ששומרים על ביטחון המדינה.

"מענה הכרחי למשק"

מאחורי המהלך עומדים ארגונים אזרחיים, בהם "קהילת ברזל", תנועת "דור הניצחון" וארגון MiluimTech, בשיתוף הקרן הפילנתרופית Lyra Foundation של יסמין לוקץ', שעמדה מאחורי היוזמה מרגעיה הראשונים.

לוקץ', מהדמויות הבולטות באקוסיסטם החדשנות בישראל, רתמה למהלך אנשי עסקים, ראשי תאגידים ומנהלי משאבי אנוש מהחברות הגדולות במשק. "החודשים האחרונים חשפו את הפער בין המחויבות של אנשי המילואים לבין היכולת של המשק לתמוך בהם לאורך זמן. אלפי עובדים חזרו לשגרה מורכבת, ומולם מעסיקים שנאלצו להתמודד לבד עם מציאות שלא דומה לשום דבר שהכרנו. מכאן נולדה היוזמה ליצור מנגנון מתואם ויציב שמחבר בין המגזר העסקי, המילואימניקים והמדינה", היא אומרת ל"ישראל היום".

"המגזר העסקי הוא חלק מהותי מהחוסן הלאומי של ישראל. כשחברות גדולות מתאגדות סביב מטרה משותפת, נוצר קול שיש לו השפעה, בתוך המשק וגם מול הרגולטור. יש כאן הזדמנות לבנות יחד מציאות חדשה, שבה האחריות כלפי משרתי המילואים היא לא רק ערך אלא גם מדיניות ארגונית", מוסיפה לוקץ'.

מהחזית להייטק

לדברי אביב עזרא, יו"ר תנועת "דור הניצחון", מדובר ביוזמה שהמשק היה זקוק לה: "מאז 7 באוקטובר, הדור הצעיר לקח על עצמו כמעט לבד את המשימה הלאומית, להחזיק את הביטחון והכלכלה של ישראל. בביטחון נתנו מעצמנו הכל, אבל בהיבט הכלכלי אנחנו חווים משבר אמיתי. לכן, היוזמה החדשה היא מענה הכרחי למשק ולמשרתי המילואים".

"המנהלים והעובדים של החברות שחברו לעשייה לא יכולים להישאר אדישים לנוכח המציאות ולכן הם בחרו לעזור ולהשפיע לטובה על ההווה ועל העתיד שלנו", אומרת דניאלה גיגי, ממובילות "קהילת ברזל".

"עבודה היא לא רק מקור פרנסה. עבודה היא תוכן, חברות, קהילה והגשמה עצמית, התחייבות, גאווה ודוגמה אישית. זו תרומה למשהו גדול, קריירה, שאיפה ואתגר. מעל הכל, עבודה היא ביטחון", היא מוסיפה. "זו הדרך של החברות לומר: 'אנחנו איתכם גם אחרי שאתם חוזרים מהחזית'", היא מוסיפה.

ארגוני החברה האזרחית ששותפים למהלך פועלים כדי לגשר בין עולם המילואים לעולם העבודה. כך, MiluimTech, יוזמה חברתית־הייטקית שהוקמה כחצי שנה אחרי פרוץ המלחמה, מחברת בין אנשי מילואים לבכירים בהייטק באמצעות תוכנית "קפה בחזית", שכוללת מפגשי נטוורקינג אישיים בין משרתים לשעבר לבין מנכ"לים, יזמים וראשי צוותים.

לפי הנתונים, יותר מ־2,000 מילואימניקים ו־1,000 מנהלים השתתפו במפגשים כאלה. "יש פה משהו מאוד ישראלי", אומרת לילטי. "שיחה אחת בבית קפה יכולה לשנות מסלול חיים. חלק קיבלו חונכות, חלק הצעות עבודה, ואחרים פשוט הרגישו שרואים אותם".

אלעזר קאופמן ואריאל בן חיים, מנכ"לי ״המשך תנועה", ארגון שקם תוך כדי המלחמה במטרה להקים רשת מועדוני לוחמים ולוחמות בפריסה ארצית לתמיכה במעבר בין השירות הסדיר לאזרחות ומילואים, מספרים: ״אנחנו פה כדי לעודד העסקה של מילואמניקים, להעלות את המניה שלהם ולוודא שהם לא מתביישים או מסתירים את העובדה שהם מילואימניקים. האחדות והציונות נמצאות גם בממשק בין העורף לחזית ובמיוחד ביום שאחרי״.

עמותת "שדולת המשרתים" פועלת כלובי למען תעדוף המגזר המשרת והרחבת שורות המגויסים. עו״ד רותם אבידר צאליק, מנכ״לית ומייסדת העמותה (וממייסדות פורום נשות המילואימניקים), מספרת כי "ב-7 באוקטובר בעלי הוקפץ למילואים וחיינו קיבלו תפנית משמעותית מאז ועד היום. כבר בשבועות הראשונים למלחמה הוצאתי לחל״ת בנסיבות הקשורות למילואים, ומהר מאוד מצאתי את עצמי מחוץ למעגל העבודה. כמו נשות מילואימניקים רבות אחרות, נפגעתי קשות מבחינה תעסוקתית וכלכלית. את החודשים הבאים הקדשתי לקידום חקיקה שמגנה עלינו מפיטורים ומהוצאה לחל״ת בזמן השירות".

"זו בעיה משותפת לנו ולמעסיקים, שהעומס עליהם רק הולך וגובר, בזמן שהם עצמם נותרים כמעט ללא כל סיוע מהמדינה. לכן, הם מתקשים להעניק את היציבות הכלכלית והתעסוקתית למשפחות שמחזיקות את המדינה", היא מציינת.

"לשאול באיזו חברה נחיה"

נדמה שמעבר להיבט הכלכלי, היוזמה החדשה מדגישה את הרעיון של שותפות חברתית: מעסיקים, עובדים, משפחות, וקהילות אזרחיות. זו לא רק תוכנית תעסוקה, אלא שינוי תודעתי. "היוזמה קוראת לנו לשאול את עצמנו באיזה חברה אנחנו רוצים לחיות", אומרת גיגי. "אם מי ששומר על הבית שלנו לא מרגיש בטוח כשהוא חוזר לעבודה - זו בעיה של כולנו".

לא רק הטבות זמניות

גם ברנר, שכיום כבר עובד בחברה חדשה, מאמין שהשינוי חייב להגיע מלמעלה. "המנכ"ל בחברה הקודמת לא היה רע, הוא פשוט לא ידע איך להתמודד עם מציאות כזאת", הוא אומר. "אם היו נהלים ברורים או תו שמגדיר מה נכון לעשות, אולי זה היה אחרת. בעבודה הנוכחית שלי כבר רואים שינוי - שני עובדים שלי יצאו למילואים והחברה התנהלה נכון מולם. זה מוכיח שזה אפשרי".

"המטרה שלנו היא להפוך את התמיכה במשרתי המילואים לזכויות קבועות להם ולמעסיקים שלהם, בניגוד להטבות הזמניות שיש כרגע, כדי להטמיע תרבות עסקית שמחזקת את החוסן החברתי והכלכלי של מדינת ישראל", מדגישה לוקץ'.

החברות שהצטרפו למיזם

עשרות חברות כבר נרשמו לתהליך והן צפויות לקבל את ההכרה הרשמית לעשייתן במהלך 2025. בוועדת ההיגוי של היוזמה מציינים, כי המטרה היא לא רק להצמיד מדבקה על דלת הכניסה למשרדים שלהן, אלא לבנות סטנדרט ישראלי חדש של אחריות תעסוקתית.

״מאז 7 באוקטובר שם בנק הפועלים את משרתי המילואים ומשפחותיהם בראש סדר העדיפויות ופועל למענם בקרב עובדיו, לקוחותיו והקהילה כולה", מספר ידין ענתבי, מנכ״ל הבנק. "יזמנו הקלות ללקוחות המשרתים במילואים והפעלנו מעטפת תומכת לעובדים המשרתים ומשפחותיהם. כמו כן, יזמנו שיתופי פעולה רחבים למען משרתי המילואים בישראל״.

"סטנדרט אחיד"

״חיילי המילואים הם הגיבורים של עם ישראל", אומר הראל ויזל, הבעלים של "פוקס ויזל" ויו"ר פורום העסקים.

לדבריו, "מאז תחילת המלחמה נרתמנו בפורום העסקים, וגם כל אחד בארגון שלו לסייע להם. גם הפעם אנו מצטרפים ליוזמה ונעשה כל מה שאפשר למען הגיבורים שלנו״.

בין החברות שכבר חתמו על אימוץ עקרונות התו: בנק מזרחי טפחות, בנק הפועלים, גיתם, קבוצת פוקס, הראל, בנק לאומי, דלק מוטורס, ורידיס, הרצוג פוקס נאמן, הכשרת היישוב, קרן סקיי וחברותיה, קבוצת חילן, מקס, קרן תשתיות ישראל, הבנק הבינלאומי, קבוצת קפה קפה, פריזבי, קרן גרין לנטרן וחברותיה, שבלת, Value Base, ביטוח ישיר, Biocatach, גורניצקי, PWC, אלטשולר שחם, פתאל, להב ודלק, Papaya Global, Kenshoo, רציו, לידר שוקי הון, אמות השקעות, תנובה, ויסוצקי, קבוצת נילית, קבוצת בריל, בנק ירושלים, דיסקונט, KPMG, מבנה, קרן ג'נריישן, סמלת, Deloitte, פישר בכר חן, צים, Biobeat, תורפז תעשיות, GCT, אנלייט, בולטהאופ, קבוצת XT, ראייטי, טולמנס, BDO, מור בית השקעות, מיטב, כאל, קבוצת הריבוע הכחול, מטריקס, צומת ספרים, מלונות סטאי והרברט, קבוצת אמן, סנילביץ, AT&T, תאת טכנולוגיות, אורמת, קבוצת מנרב, קבוצת ביג, מיתר, בזק, קבוצת תדהר, מגה אור, קבוצת מאיר, איתוראן, שטראוס, קרן תש"י, אשטרום.

"דווקא עכשיו, בשעת מבחן לחוסן הלאומי, זה הרגע להצטרף ולבנות יחד סטנדרט אחיד וברור לתמיכה למילואימניקים", מסכמים מובילי היוזמה.