שלי דקל. צילום: שושי שקד

"המחבלים באו בשיירות, חשבתי שאני חולמת": עדות התצפיתנית ששרדה את 7 באוקטובר

הבוקר (רביעי) התקיים טקס זיכרון בקיבוץ כיסופים לציון שנתיים לאירועי ה-7 באוקטובר • שלי דקל, אשר שירתה כתצפיתנית באותו יום, שיתפה: "היו פעמים שחשבתי שזה הסוף וקיבלתי את זה" • עידו יצחקי, אשר היה המ"פ במוצב, הוסיף: "עשינו הכול, אך לא הצלחנו להציל את כולם"

פלוגה כ’ של גדוד 9, חטיבה 401, אשר ב-7 באוקטובר חילצה את תושבי קיבוץ כיסופים והגנה על הקיבוץ בקרב עיקש מול מחבלי חמאס, קיימה הבוקר (רביעי) טקס זיכרון לציון שנתיים לאירועים.

טקס זיכרון בקיבוץ כיסופים %2F קרדיט%3A שושי שקד

בטקס השתתפה שלי דקל, אשר שירתה כתצפיתנית באותו יום, אשר אמרה "ה-7 באוקטובר היה היום האחרון שלי לשירות הצבאי. אהבתי את התפקיד ואת השליחות, את הגדודים שנכנסו לי ללב, את חברי הקיבוץ שתמיד קיבלו אותנו בזרועות פתוחות.

באותו יום עברנו גיהינום. משקט מופתי לסיוט שלא נגמר. קמתי למשמרת ב4 בבוקר ולידי עוד תצפיתניות. ואז ב-6:30 הייתה לפתע אזעקה. המחבלים הגיעו בשיירות לגדר ואני בכלל חשבתי שאני נמצאת בחלום. אני בטוחה שאני ישנה ועדיין לא קמתי למשמרת. רצתי לטלפון הירוק ונפרדתי מהמשפחה. כולן תפקדו בצורה הכי מקצועית שיש. היו פעמים שחשבתי שזה הסוף וקיבלתי את זה".

עידו יצחקי, צילום: שושי שקד

ורד, תושבת קיבוץ כיסופים, אמרה בטקס: "אמרנו שהשיקום יתחיל כשכל החטופים יחזרו, כשהמלחמה תסתיים והקיבוץ ישתקם. כעת האדמה של כיסופים כבר לא מדממת. לא כולם מצליחים עדיין לחזור. כל משפחה במקצבים שלה. אני מאמינה שביולי 2026 עוד רבים יעמדו כאן איתי".

עידו יצחקי, אשר היה המ"פ במוצב ב-7.10 אמר בטקס כי "חשוב לומר שעשינו הכול, אך לא הצלחנו להציל את כולם. אנו נושאים בתוכנו התנצלות עמוקה וכנה לא כתשובה, אלא כהבטחה להמשיך לזכור ולספר ולהיות ראויים".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...