מה קודם - להתפלל או לשמוע קול שופר? הלכות ראש השנה ללוחמי צה"ל בשטח

רבים מאיתנו יעבירו את ראש השנה בבית, בחיק המשפחה, מסביב לשולחן החג. אלא שבפעם השנייה מאז תחילת המלחמה, לא מעט לוחמי צה"ל יעבירו אותו בשטחי מלחמה וכינוס - מציאות שמצריכה מענה למי שאינו יכול לקיים את מצוות ראש השנה כבשנים כתיקונן. הרב חננאל זייני קיבץ רשימת סדרי עדיפויות להתנהלות ברגעי הדחק.

תקיעת שופר

בניגוד למצוות התפילה שהינה מצווה מדרבנן, הרי ששמיעת קול שופר בראש השנה היא חיוב חד משמעי מן התורה, ואחד מטעמי המצווה לחשיבות המצווה הוא כינוס העם להתעוררות לתשובה. וזמן המצווה הוא ביום בלבד, ולכן יש לתקוע מהזריחה, אבל בשעת הדחק, אפשר לתקוע מעמוד השחר.

כאשר אין אפשרות לקיום מניין בשטח, תוקעים לפני תפילת מוסף בלבד 30 קולות (תשר"ת 3 פעמים, תש"ת 3 פעמים ותר"ת 3 פעמים), ולא תוקעים באמצע מוסף כלל. ועל ידי כך יוצאים ידי חובת תקיעה בכל אחד משני החג.

על פי מנהג הספרדים, אדם שכבר שמע קול שופר ותוקע כעת עבור אחרים שטרם שמעו - אחד מן השומעים יקרא במקומו את ברכות התקיעה, ואחריו יתקע התוקע. אולם אם אין בשומעים מי שיודע לברך, יברך התוקע, ולא יברך "שהחיינו" מאחר ואין מברכים "שהחיינו", אלא על מצווה שאדם עושה לעצמו. והאשכנזים נוהגים, שהתוקע בכל מקרה יברך תמיד את שתי הברכות.

אין לעבור על איסור מאיסורי יום טוב לצורך תקיעת שופר, ואפילו באיסור דרבנן. כגון: שופר שהיה תלוי על עץ, אסור לטפס על העץ להביאו. אבל אם אין שופר אחר, מותר לבקש מגוי להביא את השופר, מפני שמותר לבקש מגוי לעבור על מצוות דרבנן לצורך המצווה.

חייל שנאלץ לבחור בין תפילת מוסף, לבין שמיעת קול שופר - יעדיף לשמוע קול שופר, וכל עוד לא שקעה השמש, הוא יכול להשלים את תפילת מוסף.

אין להפסיק או לדבר בין התקיעות שלפני מוסף לתקיעות של מוסף, אך בעניין התפילה או התקיעות עצמן אין איסור, ומי שהפסיק, בדיעבד אינו צריך לחזור ולברך על התקיעות, ואדם ששמע את התקיעות שלא ברצף אחד, יצא ידי חובה.

תפילת ראש השנה

חייל וכל אדם שאינו יכול להתפלל בציבור, ישתדל לכוון את זמן התפילות לזמן שבו הציבור במקום נוהג להתפלל בדרך קבע. במיוחד בתפילת מוסף, אין להתפלל ביחיד בשלש השעות הראשונות של היום, מפני שאמרו חז"ל שהקב"ה דן את העולם כולו. וזכות הציבור מגינה על האדם, ומכל מקום אדם שספק אם יוכל להתפלל לאחר מכן אם ימתין - שלא ימתין ויתפלל בכל זאת, ובמיוחד חיילים שעלולים להיות מוקפצים בכל רגע.

שני משרתים שמצויים באזור לחימה ללא אפשרות לקיים מניין, ואחד מהם יודע להתפלל והשני לא בקי בתפילה - אין הראשון יכול להוציא את חברו ידי חובה, אם יתפלל בקול. אולם, אם השני לא יתפלל כלל אם לא יוציא את הראשון ידי חובה, עדיף שיתפלל הראשון בקול, ויענה השני אמן אחר ברכותיו.

דיני ראש השנה

גם בלילה השני של ראש השנה, מברכים "שהחיינו" ונוהגים להביא פרי חדש לקידוש בליל שני של ראש השנה כגון זיתים וחבושים וכדומה. אך מי שאין לפניו פרי חדש או בגד חדש, יברך 'שהחיינו' בכל זאת.

נוהגים ללכת לאחר מנחה ביום הראשון של ראש השנה (כשראש השנה חל ביום חול), לומר "תשליך", במקום שבו רואים מקור מים (ים, אגם, באר, מעין, נחל וכדומה). אך מי שנמצא באיזור שאין בו מקור מים, יכול לומר תשליך גם על גיגית של מים. ומי שלא אמר ביום הראשון, יכול לומר "תשליך" ביום השני.

הרב חננאל זייני הוא ראש המכון התורני בישיבת ההסדר "אור וישועה" בחיפה.