בעוד רוב הישראלים מתכוננים לחגי תשרי בחיק המשפחה, אלפי חיילים בודדים בישראל יבלו את החגים הללו רחוק מההורים והבתים שעזבו. עבור חיילים אלה, שעלו לישראל כדי להתגייס או חסרי עורף משפחתי, מרכז הבודדים בצה"ל הופך לבית ולמשפחה החלופית.
"תקופת החגים היא רגישה במיוחד", מסבירה רס"ן לי-אור פרץ שלג, מפקדת מרכז הבודדים בצה"ל. "בשעה שרבים חוגגים בחיק המשפחה, חווית החוסר מודגשת ומורגשת. מרכז הבודדים פועל כדי שאף חיילת וחייל לא ירגיש לבד". המרכז מארגן לחגים אירוח בודדים בבתי מלון, בבית החייל שמספק הצבא ובמשפחות מארחות. מוקד טלפוני פועל מסביב לשעון כדי לאתר צרכים ולתת מענים בזמן אמת.
"החלטתי להיות כאן ולתת מעצמי"
בין החיילים הבודדים - סיפורים מרגשים של צעירים שעזבו הכל למען השירות בצה"ל. סג"ם מ', שעלתה מארגנטינה בגיל 20 במסגרת תוכנית "מסע", מספרת: "כבר מגיל צעיר חשבתי לעלות, אבל אחרי המסע הבנתי שזה המקום שלי".
ההורים נשארו בארגנטינה, והיא התגייסה לצה"ל כמש"קית ת"ש בבסיס חיל האוויר. "החלטתי לצאת לקצונה למרות הקושי בשפה. ידעתי שאני רוצה להיות קצינת ת"ש של חיילים בודדים - לעזור לחיילים בדיוק כמוני". כיום היא אמונה ביחידת מופת על טיפול הת"ש של חיילים בודדים. "החוויה שלי עוזרת לי להבין את הקשיים של החיילים, ואני שמחה להיות הכתובת עבורם".
"עזבתי את ההורים, אבל ידעתי שאני מגיע לעם שלי"
סיפור דומה מביא נ', שגדל במיאמי בקהילה ישראלית-יהודית. החיבור לישראל היה חלק בלתי נפרד מחייו, ועם סיום התיכון החליט לעלות לארץ במסגרת גרעין צבר.
נ' עבר מסלול מאתגר כלוחם ביחידת רוכב שמיים, והיום משרת כרמ"ד רחפנים בהכשרות ביחידה. ב-7 באוקטובר היחידה שלו הוקפצה: "זה היה בסוף המסלול, החוויה הזו חיזקה אצלי את התחושה שאני במקום הנכון". על אף המרחק מהמשפחה, נ' אומר: "היחידה והחברים הם המשפחה שלי כאן".
הסיפורים של מ' ונ' מייצגים אלפי חיילים בודדים בצה"ל. כל אחד מהם עלה לארץ ממקום אחר, אבל כולם חולקים את תחושת השליחות והרצון לתרום. רס"ן פרץ שלג מסכמת: "החיילים הבודדים הם סמל לאהבה הגדולה ביותר לישראל. הם עוזבים הכל כדי להיות כאן. התפקיד שלנו הוא לדאוג שלא יחסר להם דבר, כדי שיוכלו להמשיך בשירותם המשמעותי".