צה"ל מלא בסיפורי גבורה גדולים, אבל לעיתים דווקא הסיפורים הקטנים והאנושיים הם אלה שמעניקים השראה. כזה הוא סיפורה של אזרחית עובדת צה"ל דנה שטיינפלד, רמ"ח משק המזון בענף טל"ם (טכנולוגיות מזון), ושל סהר חבאז, לוחם שנפצע בצוק איתן. מהקשר האישי שלהם צמחה מנה חדשה בלב הלחימה בעזה - "כריך סהר".
שטיינפלד, בת 51 מתל אביב, אם לשני ילדים, נכנסה לעתודה האקדמית בשנת 1998 והמשיכה ללימודי רפואה וטרינרית. משם התגלגלה לעולם המזון בצה"ל, כששירתה כעוזרת ראש תחום תעבורת מזון בחיל הרפואה - תפקיד שאחראי על פיקוח התברואה בצבא ורכש מוצרי מזון מן החי. "מהר מאוד הבנתי את הערך המוסף של התפקיד", היא מספרת, "נהניתי להתמקצע בפיקוח ובבריאות הציבור - תחום שלא דמיינתי שאעסוק בו".
לאחר שנה עברה לענף טכנולוגיית מזון במרה"ס (מרכז ההספקה המטכ"לי), שם מילאה שורה של תפקידים עד שמונתה לראש הענף, תפקיד שבו כיהנה חמש שנים. השילוב בין קריירה תובענית לאימהות יחידנית לא היה פשוט. כאן נכנסה לתמונה סינה, אמו של סהר חבאז, שניהלה משפחתון. שטיינפלד הכניסה אליו את בתה, והקשר הפך למשפחתי. "סינה גידלה את הילדים שלי במשך חמש שנים, וגם אחרי שהמשפחתון נסגר המשיכה להיות שם בשבילי", נזכרת שטיינפלד, "היא הייתה צוחקת שהיא כבר מגויסת לצבא".
סהר חבאז, היום בן 30 ממודיעין, התגייס בשנת 2012 ליחידת עורב בצנחנים. במהלך מבצע צוק איתן נפצע בכתפו כשסחב משקלים כבדים בעזה, עבר טיפולי פיזיותרפיה ארוכים, אך לא ויתר וחזר לשירות קרבי עד תום שירותו. "נקרעו לי רצועות בכתף", הוא מספר, "עד היום אני צריך לשמור עליה, אבל ידעתי שאני חייב להמשיך עם הצוות".
באוקטובר 2023, עם פרוץ מלחמת חרבות ברזל, הצטרף חבאז לאימונים עם צוותו, אך בשל מצבו הרפואי לא הורשה להיכנס ללחימה. "לא הסכמתי לוותר על החלק שלי במלחמה", הוא אומר. במקום זאת הצטרף לעמותת "משפחת עורב צנחנים".
הקשר בינו לבין שטיינפלד נשמר מאז ילדותו, וכשהיא חזרה למילואים בענף טל"ם באוקטובר האחרון, הם התחברו מחדש. "פניתי לסהר ושאלתי אותו בפשטות - מה הייתם רוצים לקבל בשטח?". התשובה לא איחרה לבוא: "משהו קטן, קומפקטי, אבל עם כוח", הגדיר חבאז. "מנה שמחזיקה אותך בשטח".
מהרעיון הזה צמחו "כריכי סהר" - כריכי בשר קרים, מוכנים לאכילה, שפותחו בתוך שבועות ספורים על ידי אנשי טכנולוגיית המזון והמפעלים האזרחיים. בנובמבר 2023 כבר קיבלו לוחמי צה"ל בעזה את הכריכים הראשונים. "זה לא עוד מנות קרב", אומרת שטיינפלד, "זה רגע של נחת - תחושה שמישהו באמת חשב עליך". מאז הפכו הכריכים לחלק קבוע במענה התזונתי של צה"ל. סיפור קטן שנולד מתוך קשר אישי, והפך למנה שמחזיקה לוחמים בשטח - תרתי משמע.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו