בתוך הכאוס של 7 באוקטובר, בוקר שמחת תורה תשפ"ג, סיפורו של סרן שילה כהן ז"ל, מפקד צוות ביחידת שלדג, מאפשר התבוננות נוספת במורשת הגבורה והאמונה.
"אנא בקוראנו" - לזכר סרן שילה כהן ז"ל // באדיבות המשפחה וישיבת ההסדר שדרות
כהן, בנם של אריה ורותי, יצא מביתו בשדרות באותו בוקר כדי להילחם ולהגן, וסיפור נפילתו בקרב בקיבוץ בארי מקבל משמעות עמוקה עוד יותר לאור חיבורו העמוק ליום הכיפורים.
כפי שסיפרה אימו רותי בימי השבעה על בנה, לרב דרור אריה מישיבת ההסדר בשדרות, שילה היה מחובר במיוחד לתפילת יום הכיפורים. מדי שנה, לאחר תפילת הלילה, היה פונה למשפחתו ומבקש לשיר בית אחד בפיוט "אנא בקראנו": "דלים ואביונים שמע ה', אדומים כשנים סלח ה'".
מילים אלו, המבטאות בקשת סליחה וענווה עמוקה, מהדהדות בעוצמה מיוחדת לאור אופן פעולתו ביום נפילתו. שילה לא המתין להוראות, אלא פעל ביוזמה ובנחישות כדי להילחם ולהגן, מתוך תחושת שליחות עליונה. הוא פעל בענווה ובדלות, למען הכלל.
לזכרו של שילה, משפחתו, יחד עם הרב דרור ותלמידי ישיבת ההסדר בשדרות, הפיקו קליפ מצמרר עם אותו הפיוט. הם מאמינים שרוחו של שילה, באמצעות ניגון זה, מנגנת בהם "ענוות גאולה". הסיפור, שמתחיל בתפילת יום הכיפורים, ממשיך בשדה הקרב של שמחת תורה, ומסתיים בניגון הנשמה המנציח את זכרו.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו