"לכאן גיא שייך": בית הספר "אימץ" את שמו של הלוחם שנפל בקרבות

שנת הלימודים נפתחה היום (שני) ברחבי הארץ: בתיקים חדשים, מחברות וחולצות תלבושת התלמידים צועדים לכיתתם החדשה. אבל בבית ספר אחד, "אדוות גיא" ע"ש רס"ן גיא נזרי, הכל חדש: המבנה, הלוגו - ואף שם בית הספר, ששונה לשמו של חלל צה"ל שנפל בקרבות בצפון הרצועה.

במבנה בו גדלו והתחנכו ילדי משפחת נזרי מעתלית - גיא ז"ל, תמר, אחותו התאומה ויובל - ייכנסו כעת מאות תלמידים שיישאו את שמו ומורשתו של גיא. לצידם, תכנס בשער גם יעל נזרי, אמו של רס"ן גיא נזרי ז"ל, שנפל על הגנת המולדת באוקטובר האחרון - ועל שמו נקרא ביה"ס. "קשה לי, אבל חשוב לי להיות פה", היא אומרת ל"ישראל היום". "לכאן גיא שייך".

כאמור, גיא ואחיו למדו בבי"ס שנקרא "גלי עתלית". לימים, המבנה התיישן - ובאותו המקום בדיוק בנו מבנה חדש ויפה, אליו נכנסים הבוקר התלמידים. "כשגיא נפל, ראש המועצה הציע לי להנציח את גיא בביה"ס החדש. עשיתי סיור, ראיתי את ביה"ס וזה מאוד ריגש אותי. לא יכולתי לחשוב על משהו אחר", מספרת יעל בהתרגשות. "כשראיתי את ביה"ס שגיא למד בו צומח מחדש, אמרתי - זה המקום. זה אותו מקום פיזית, לכאן גיא שייך".

מה המשמעות של להנציח את גיא בבית ספר?

"אני לא חושבת רק על מה קורה לי, אני חושבת על האדוות שגיא משאיר פה. הוא השאיר כאן פסיעות ורוח גדולה, שמאוד משפיעה על כל מי שלומד אותו ומכיר אותו. הרוח החינוכית שלו היא העוצמה הכי גדולה שילדים יכולים לקבל, וזה יושרש בהם מגיל קטן. ננציח אותו גם במוסדות נוספים בעיר ובכלל, אבל ההשפעה והאימוץ של ביה"ס הזה את גיא ואת הרוח שלו - אהבת אדם, אהבת הארץ, להיות אזרח נותן ואזרח שאכפת לו - זו תהיה הרוח הגדולה שגיא השאיר פה".

כשגיא קיבל תפקיד פיקודי, הוא היה אוהב לאמץ לחיקו את החיילים המורכבים יותר - מבתים קשים, או אלה שקשה להם להסתגל למערכת הצבאית, כך סיפרו עליו חבריו ומשפחתו. כנראה שלא סתם הוא מונצח דווקא בבית הספר הזה, שכולל בתוכו ילדים מכל קשת החברה, כולל ילדי חינוך מיוחד.

"חולצת תלבושת וגאווה בלב"

"לכידות חברתית - זה הסיפור של גיא. הוא קרא לזה 'ללטש יהלומים'. הוא נגע בכולם, אבל בטח ובטח באלה שהיו זקוקים לו כמפקד, כאח גדול, כמדריך בבני עקיבא. כל חייו הוא עסק בנתינה, ולכן זה חשוב שהילדים שגדלים פה בעתלית יגדלו ברוח הזו. זה מאוד מרגש", אומרת האם.

על יום פתיחת שנת הלימודים, ואיתו חניכת ביה"ס על שם בנה היא אומרת: "יהיה מאוד מרגש, עם געגוע מאוד גדול. אני חושבת שזה שבי"ס נושא את שמו זה לא דבר רגיל, ידעתי שלא אצליח לעצום עין בלילה. תבינו: גיא היה כוכב בביה"ס. הוא הגיע כל בוקר לשער בעשרה לשמונה, עם חיוך ואור בעיניים, זה היה ברור שהוא יהיה כוכב כזה גם בצבא.

"במסדרים בימי ראשון גיא תמיד היה עומד עם חולצת תלבושת וגאווה בלב, ותמיד הוא היה שמח שהוא זכה ב'תלמיד כוכב'. כל השבוע היו אוספים את סימוני ההתנהגות הטובה, וביום ראשון הילדים היו צריכים להגיע עם החתימה של ההורים ועם מחברת כוכבים. הוא היה תמיד זוכה ב'תלמיד כוכב'", היא נזכרת בחיוך.

כבר בכיתה ה', גיא היה מנהיג - ונבחר לכהן כיו"ר מועצת התלמידים בבית הספר בו למד. "הוא עף על זה, וכבר אז הוא אמר: 'אני רוצה להיות ראש ממשלה'. זו היתה האמירה שלו. הוא תמיד היה לוקח יוזמה. מאז שהוא נפל, הלב שלנו נשבר, אבל דווקא מתוך השבר הזה אנחנו מצמיחים את האור, ועובדה שגם אחרי מותו הוא ממשיך להאיר, לחבק ולתת השראה".

"אנדרטה נושמת"

היא מלאה בהכרת הטוב לכל הנוגעים בפרויקט הזה: לשר החינוך, לראש המועצה, לאנשי החינוך, למנכ"ל ולמנהלת המחוז סיגל כהן ולמיטל אלבו מנהלת ביה"ס. "היא לא הכירה את גיא, אבל היא באמת התחברה לסיפור שלו".

יעל מבקשת להודות גם למורים, לקהילה, ובעיקר - לתלמידים ולהורי ביה"ס: "זה לא פשוט לעשות שינוי תפיסתי, להחליף תלבושת, לבוא ב-1 לספטמבר עם סמל אחר ולקרוא פתאום לביה"ס בשם אחר. אני ממש מודה להורים שהם זרמו עם זה ושהם מרגישים שזה זכות. כל חיוך, כל חיבוק, כל עזרה לחבר הם חלק מהאדוות של גיא. זה כמו אבן קטנה במים שגורמת לגלים.

"אני מודה יותר מהכל לוועד ההורים. הם יכלו להגיד 'אנחנו לא רוצים', וזה היה בסדר. הם כבר רגילים לביה"ס הזה, קראו לו בשם אחר, ולקרוא לו עכשיו 'אדוות גיא' ולקנות חולצות בי"ס חדשות זה סיפור בפני עצמו. אבל הם הרוויחו עולם ענק של ערכים, והם ירוויחו את הרוח של גיא, ואנחנו נאמץ את בית הספר ונעשה מסע חיים משותף יחד.

"אני מקווה ומאחלת שימלאו תמיד את המקום הזה בחיים, ברגש במשמעות. אני חושבת שגיא יחיה דרכם וזו תהיה אנדרטה נושמת. זו לא תהיה אנדרטה שלא רואים אותה ובאים אליה פעם בשנה, ואני כאמא מודה להם על הזכות הזו ומאחלת להם שתהיה שנת לימודים נפלאה ומלאה בטוב, באהבה, באור".

את דבריה סיימה יעל בתפילה לעתיד: "אני מקווה שהנכדים שלי ימשיכו להחזיק את בית הספר הזה, וייראו את זה כצוואה שלי. אני, בעלי מייק, תמר, אופיר, יובל וארי גאי (האחיין של גיא שנולג אחרי מותו; א"פ) מודים לכל מי שטרח ולקח בזה חלק, זה מעמד מאוד מרגש".

"הצלחה לצוות המורים ולתלמידים המתוקים בשנת הלימודים", הצטרפה תמר, בתה של יעל ואחותו התאומה של גיא ז"ל לאיחולים. "שהשנה הזו תהייה שנה של בניין ערכי, צבירת חוויות חיוביות, צליחת אתגרים ויצירת קשרים וחיבורים. מתרגשים יחד איתכם".

רס"ן גיא יעקב נזרי ז"ל, בן 25 מעתלית, היה מפקד פלוגה בגדוד 52. גיא נפטר מפצעיו לאחר שנפצע קשה בקרב בצפון רצועת עזה, תוך שניסה לחלץ את חייליו שהיו לכודים בטנק. מספר ימים אחרי שנפצע, מצבו הוחמר בבית החולים וכעבור שעות הלך לעולמו. גיא הותיר אחרים הורים - יעל ומיכאל, אחות תאומה - תמר ואח קטן, יובל.