אני שייך לדור הטיקטוק - אותו דור שהושמץ עד שקמנו והצלנו את המדינה מהאסון הכבד בתולדותיה.
כבר עברנו משברים וקשיים קודם, כשבשנות ההתבגרות שלנו בבית הספר נשארנו חודשים ארוכים ללא מסגרת בבית, "לומדים" בזום. ועכשיו, במסגרת מלחמה רב־זירתית בלתי נגמרת, אנחנו נושאים את האחריות לביטחון המדינה.
בקיצור, הדור הזה הוא לא דור ככל הדורות. לא למדנו כמו שצריך בתיכון, נלחמנו בסדיר, ועכשיו כשאנחנו רוצים להמשיך או להתחיל את הלימודים באוניברסיטה אנחנו לא מסוגלים בגלל מאות ימי מילואים בסבבים בלתי נגמרים. כמו שאמרתי לחברי ועדת החוץ והביטחון בכנסת אינספור פעמים: החיים שלנו הוקפאו.
למרות הקשיים, הדור הזה עומד במשימות שהוטלו עליו מעל ומעבר למצופה. אבל מה הלאה? צריך לשמור על מורל גבוה, על תחושת השליחות והציונות. לא פשוט - אבל אפשרי. השאלה היא מה הממשלה עושה כדי לאפשר לנו להמשיך לשרת.
היא מתגמלת, מתמרצת ועושה כל מאמץ לפטור את סרבני הגיוס החרדים בשביל קומבינה פוליטית. ולכן אני פונה עכשיו לדור הבא, למתגייסים הטריים שעומדים בפתח שירותם: אתם, שגם חוויתם קורונה בילדות, גם מלחמה בנעורים, ועכשיו אתם מקבלים לידיכם את האחריות לעמוד משמר על ביטחון מדינת ישראל - אתם תצטרכו כוח פנימי, תצטרכו אמונה. תצטרכו להבין את גודל הרגע ואת גודל המשימה.
אני הייתי שם. אני שם עדיין. אני יודע שזה לא קל, אבל זו זכות, זו שליחות. זה מה שמחזיק אותנו גם כשהמציאות סביב כאוטית ומבלבלת.
ציונות שלא תלויה בשום ממשלה
תזכרו, אנחנו הדור הנאמן! הדור שרוצה לגור פה, לא לברוח, לא לוותר. הדור שקם מן ההריסות, קיבל אחריות כשהכל קרס ולוקח על עצמו גם את המשימה של שיקום המדינה.
העתיד תלוי בכם! היכנסו לשירות עם ראש מורם, עם לב פתוח ועם תחושת ציונות שלא תלויה בשום ממשלה. תובילו קדימה, כי המדינה הזו לא תישאר חזקה בלי משרתים שמאמינים בה. ואתם, כמו שאנחנו, תהיו הדור שיציל אותה וישקם אותה.
הכותב הוא מייסד ארגון "כתף אל כתף"
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
