"כולם מדברים על נשות המילואימניקים והמשפחות שמחכות בבית, אבל מה איתנו?"

בכל סבב לחימה עולות התמונות המוכרות - משפחות, ילדים ונשות המילואימניקים שממתינים בקוצר רוח לשובם של יקיריהם. אבל לצד אלה, יש גם מי שחוזרים לדירה שקטה וריקה. חלקם סטודנטים, חלקם בתחילתה של בניית הקריירה או אפילו חיילים משוחררים - אשר במקביל לשירות האינטנסיבי מנסים לשמור על איזון עם חייהם האישיים ובניית זוגיות.

לקראת ט"ו באב, שלושה מילואימניקים - שחיים חודשים ארוכים בין החזית לעורף - משתפים בכנות על הבדידות, הקשרים שנקטעים, המחיר האישי והתקווה שלא נעלמת. "הקשרים נקטעים עוד לפני שהם מתחילים", הם מודים.

"המילואים מקשים, אבל הם גם חלק ממי שאני", אומר אוראל הורוביץ בן ה-27 מירושלים, חייל בודד שעלה מקולומביה בגיל 18 ועבר תהליך גיור. מאז תחילת המלחמה צבר 259 ימי מילואים, וכיום הוא לומד כימיה כמלגאי ובוגר "IMPACT" - תוכנית המלגות לחיילים לוחמים משוחררים.

"אפשר להגיד שהמילואים מקשים על קשר זוגי", הוא מודה בשיחה עם "ישראל היום", "בין הלימודים, העבודה והשירות, כל השקעה בזוגיות נהיית קשה יותר. אני מקווה שכשאתחיל קשר - אוכל לתת לו את הזמן והלב שלי, ולא רק את מה שנשאר ממני".

עבור אוראל, השירות הצבאי הוא לא רק חובה, אלא חלק מהזהות שאותה גיבש לעצמו. "מאז שהגעתי לארץ, הצבא נתן לי הרבה משמעות. זו שליחות שאני מאמין בה, ובת הזוג שאכיר צריכה להבין את זה".

גם רחלי בת ה-26, מתמודדת עם סיטואציה דומה למדי. כיום היא מתגוררת במעונות האוניברסיטה בתל אביב, אך חוזרת לסופי שבוע להוריה בקריית מוצקין - רק כשיש לה זמן. מאז תחילת המלחמה צברה 287 ימי מילואים ועוד 45 ימים בקורס קצינים.

"מבחינת קשר זוגי, זה קשה ממש", היא מספרת, "אתה מכיר מישהו, ואז אחרי שבוע מקפיצים אותך למילואים - אין לך מושג מתי תיפגשו שוב. לפעמים הייתי אומרת: 'בוא נשים את זה על פאוז, ואם כשאצא זה יתאים, נחזור'. אבל לרוב זה לא קרה".

"העבודה היא סביב השעון, אתה מוצא את עצמך מחובר לוואטסאפ - אבל לא עונה. זה נותן לצד השני תחושה שאתה מסנן, וזה הכי גרוע בתחילת קשר", היא מסבירה, "כשחזרתי, המציאות הייתה שונה, הציפיות ירדו והקשרים דעכו. כבר פעמיים הקשר נגמר שבועיים אחרי שחזרתי ממילואים".

רחלי מרגישה שהמחיר של השירות ישפיע לא רק על חייה בהווה, אלא גם על עתידה. "כולם מדברים על נשות המילואימניקים והמשפחות שמחכות בבית, אבל מה איתנו, אלה שבדיוק בגיל שבו מתחילים לבנות קשר? כסטודנטית שחוזרת ישר למבחנים, לפעמים זה מרגיש בלתי אפשרי לשלב בין הכול", היא מספרת, "בין סבב לסבב, מרגישה שהחיים האזרחיים עוצרים".

רס"ן ליאור סמק בת ה-32, משרתת כבר למעלה מעשור עם אותם הלוחמים. היא אחראית על תספוק ופינוי פצועים - תפקיד תובעני ומורכב, במיוחד בזמן מלחמה. מאז 7 באוקטובר צברה 300 ימי מילואים. "המלחמה תפסה אותי כשהייתי בקשר ארוך, שנגמר קצת אחרי שזו התחילה", היא משתפת, "מאז אני חיה ממילואים למילואים, כשמצד אחד - זו זכות ענקית לעשות תפקיד משמעותי שאני טובה בו. מצד שני, הקריירה שלי תקועה ואני עדיין רווקה, בזמן שחברים מתקדמים - מתארסים, מתחתנים, מקימים משפחות".

"הרבה אומרים לי - עם כל החיילים סביבך, תמצאי אחד. אבל הגדוד שלי הוא כמו משפחה. אני משרתת איתם עשר שנים, זה לא טבעי לי. מה גם שבמילואים אני לא בשיא שלי - ישנה על הרצפה, מותשת. זו לא סביבה שבה אני מחפשת אהבה".

למרות שהתנאים לא תמיד מאפשרים זאת, השאלה איך ניתן להכיר בן או בת זוג בזמן הזה - מהדהדת חזק בראש. "במילואים אפשר להכיר דרך חברים, לפעמים זה קורה", אוראל משתף, "גם באוניברסיטה יש הזדמנויות, אז אני מאמין שזה יקרה כשהזמן יהיה נכון".

רחלי מספרת שניסתה אפליקציות בעבר, אך התאכזבה מהחוויה: "אני מאמינה שזה יקרה במציאות, במפגשים אמיתיים", היא מסבירה, וליאור מחזקת: "אני מאמינה בהיכרויות אנושיות, לא במסכים. מה שעובר עלינו משנה אותנו מבפנים, וזה דורש שיח אמיתי עם מישהו שמוכן להכיל".

"בימי שישי יש תחושת בדידות שקשה להסביר"

ליאור מתארת תחושות שרבים מאיתנו אולי לא מכירים - וזו ההתמודדות בסגירות שבת ובסופי השבוע. "ימי שישי לרווקים הם קשים במיוחד. בזמן שהורים חוזרים למשפחותיהם, אני עושה שמירות. זה מעמיק את תחושת הבדידות. מצד אחד אני שמחה לאפשר לאחרים להיות עם ילדיהם, מצד שני זה כואב", היא אומרת ומוסיפה: "תזכרו להרים טלפון למילואימניקים הרווקים בסופ"ש - זה עושה את ההבדל".

רחלי מצטרפת: "ההקרבה שלנו היא לא רק של ההווה, אלא גם של העתיד שלנו. אני לא מתחרטת על השירות, אבל זה מחיר לא פשוט". אוראל מסכם ועדיין אופטימי: "אהבה תגיע בזמן הנכון. בינתיים אני לומד, מתפתח, נהנה מהדרך. כשזה יקרה - זה יוסיף אושר ושלמות לחיים".

אורנה פסח, מנכ"לית תוכנית "IMPACT", מדגישה את החשיבות בליווי המילואמניקים.יות גם בתקופות מורכבות: "אנו עדים להקרבה של המלגאים שלנו, רבים מהם נדרשים לעזוב את הכול שוב ושוב - לימודים, עבודה, משפחה, זוגיות - לטובת סבב נוסף של שירות מילואים אינטנסיבי. לצד הגאווה שלנו בכל אחת ואחד מאלפי משרתי המילואים, אנו גם מבינים את הקשיים האישיים - במיוחד של אלה שחיים לבד ומנסים לבנות לעצמם זוגיות ועתיד. התמיכה שאנחנו מעניקים להם נועדה להזכיר שהם לא לבד במסע הזה".