קרוב לשנתיים של סבבי מילואים הביאו רבים ממשרתי המילואים לחפש עבודה חדשה - לעיתים מתוך בחירה לשנות כיוון מקצועי לאחר תקופה מאתגרת ולעיתים, בעקבות סיום העסקה שנכפה עליהם. במקרה האחרון, חשוב לבחון האם הפיטורים נעשו כדין, במיוחד לאור מקרים שבהם משרתי מילואים פוטרו או חוו פגיעה בזכויות - בניגוד לאיסור המפורש בחוק על פיטורים או פגיעה בתנאי העבודה עקב שירות מילואים.
הדרך חזרה לשוק העבודה אינה פשוטה. למרות שהמילואימניקים מקבלים אמפתיה גדולה בקרב הציבור, חלקם עדיין מקבלים כתף קצת יותר קרה בקרב המעסיקים הפוטנציאליים, שחוששים מהעדרות ממושכת ומ"התעסקות" בנושאי תשלומי שכר ופיצויים מהמדינה.
הראיון הוא לא תמיד מקפצה
ברור לכולנו שאם היו שואלים אישה או אמא צעירה בראיון העבודה אם היא מתכננת הריון נוסף בקרוב, הדבר ייחשב כהפרה בוטה של החוק. אבל מה לגבי משרתי המילואים?
ראיון עבודה הוא שלב אחד בתהליך המיון אשר מהווה משוכה הכרחית בדרך לקריירה ומטרתו הבלעדית היא לאתר את האדם המתאים ביותר לתפקיד מבחינת יכולות וכישורים, התאמה מקצועית ותחום התמחות (בין אם מדובר בבחירה בין מספר מועמדים לבין אם התרשמות ממועמד יחיד).
חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, אשר יונק את כוחו מחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, קובע איסור להפלות אדם על פי נסיבות חייו - בין היתר, דת, מין, גיל, נטייה מינית וגם שירות מילואים. כתוצאה מכך, כל שאלה של מעסיק פוטנציאלי הנוגעת לשירות מילואים בפועל, תדירות השירות, ואפילו צפי עתידי לשירות איננה לגיטימית ומהווה הפרה על החוק. השאלות לא חייבות להיות ישירות או מפורשות כי אם לפעמים עוטות שמץ של התעניינות מצד המראיין. אל תיפלו בזה.
אז מה תעשו, או אל תעשו?
ראיון עבודה נשען ברובו על קורות החיים ששלחתם למקום העבודה. מכאן, מומלץ למקד את הפרטים הרלוונטיים לתפקיד עליהם אתם מעוניינים ומוכנים להישאל, ולחשוף פחות פרטים לגבי השירות הצבאי אם הוא איננו הכרחי לתפקיד.
במידה וכן נשאלתם על שירות מילואים, הגם שאתם מבינים שזה לא לגיטימי, אני תמיד ממליצה להחזיר את השאלה למראיין, לדוגמא: "מדוע אתה שואל?", "איך זה רלוונטי?", "האם הארגון מספק הטבות, מענקים, או אירועי רווחה למשרתי מילואים או לבני זוגם?", "האם יש מנגנון או הסדרים מבחינת עבודה מרחוק או שעון עבודה גמיש לעובד שיוצא לשירות מילואים ממושך?". אולי תופתעו לטובה או, לכל הפחות, המעסיק יבין את הרמז.
היה וחוויתם ראיון בו נשאלתם שאלות לא לגיטימיות בנוגע לשירות המילואים, או חמור מכך, קיבלתם תשובה שלילית לאחריו ויש לכם יסוד להניח כי נושא המילואים היווה שיקול בהחלטה, תוכלו לפנות בדרכים הבאות: ניתן להגיש תביעה לבית הדין לעבודה בגין הפרת חוק שוויון ההזדמנויות ולדרוש פיצוי גם ללא הוכחת נזק (או להוכיח נזק ממשי). במצב דברים זה עליכם להצטייד בראיות תומכות.
נוסף על כך, משרתי מילואים רשאים לפנות לנציבות התעסוקה של משרד הביטחון למשרתי מילואים, שיש לה סמכות מקבילה לזו של בית הדין לעבודה גם במתן פיצוי לעובד בהתאם למקרה. במצב בו הנכם מעוניינים רק להתלונן על המעסיק, ניתן לפנות גם לנציבות שוויון הזדמנויות בעבודה של משרד הכלכלה. בכל מקרה, מומלץ כמובן לפנות לייעוץ משפטי.
מילה אישית לסיום
אני כותבת את הדברים גם מתוך הבנה כי המלחמה האחרונה החריפה את התופעה. ישנם עובדים ששירתו חודשים ארוכים במילואים, אבל גם עסקים קטנים ובינוניים שילמו על כך מחיר ממשי והמדינה לא עושה חיים קלים גם להם בהתמודדות עם מחסור בכוח אדם, חוסר ודאות כלכלית ובירוקרטיה מתישה. אבל בשום מצב, אסור לנו כחברה להפוך את משרתי המילואים ל"עובדים בעייתיים".
אנשים שמביאים איתם ניסיון בהתמודדות עם לחץ, מסירות יוצאת דופן, משמעת עצמית, תחושת שליחות ועבודת צוות הם נכס לארגון. אם מקום עבודה לא יודע לזהות בכך יתרון, ייתכן שכדאי למועמד לשקול האם זה באמת המקום שבו הוא רוצה להשתלב.
הטור אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי פרטני. בכל מקרה של פגיעה בזכויות, מומלץ לפנות לייעוץ משפטי מקצועי בהתאם לנסיבות העניין.