כחודש לאחר טבח 7 באוקטובר פרסמו שלוש חוקרות ישראליות דוח המציג תמונת מצב מורכבת באשר למעמדו של תפקיד התצפיתנית.
את הדוח, שהוצג בוועדה לקידום מעמד האישה בנובמבר האחרון, ערכה פרופ' אילת הראל, המשנה לדקאנית הפקולטה למדעי הרוח והחברה באוניברסיטת בן־גוריון בנגב; סביונה רוטלוי, שופטת בית המשפט המחוזי בתל אביב לשעבר; ופרופ' שיר דפנה־תקוע מהמכללה האקדמית אשקלון. החוקרות הביאו תיעוד מעמיק של חיילות בחמ"לים בגזרת עזה, לשם בירור עובדתי מקיף ומעמיק של המחדל הגדול בתולדות המדינה.
בסוף חודש יולי עתידות להתגייס לתפקיד התצפיתניות עשרות מלש"ביות שמעתה יעמדו על המשמר. לקראת הגיוס הקרב ובא גורם בכיר בחיל הגנת הגבולות מתאר ל"ישראל היום" כיצד הופקו הלקחים על סמך הטענות שהובאו בדוח.
נסיגה מהגבול: חיל הגנת הגבולות עתיד לרכז את החמ"לים הפזורים בגבולות המדינה לחמ"ל חטיבתי במהלך השנה הקרובה. המשמעות היא שהתצפיתניות יבצעו את תפקידן ממיקום מרוחק יותר מהגבול.
הגנה ונשק אישי: הגורם הבכיר בצה"ל מתאר כי המיגון העצמי הוא אחד הלקחים שהופקו מאז 7 באוקטובר. לקח זה מוטמע עוד בשלב ההכשרה לתפקיד, כאשר כלל התצפיתניות מקבלות הכשרת קליעה ונושאות עימן נשק במהלך התפקיד, לצד אימוני קרב מגע.
תנאי השירות: הגורם הסביר כי גם בנושא זה מבצעים בצה"ל עבודה מאומצת. כך, למשל, הוחלפו הכיסאות שעליהם יושבות התצפיתניות במהלך המשמרות בחמ"ל, וכן לכל גדוד שובצו רופא וקב"ן הנותנים מענה ייעודי ואישי לתצפיתניות. באשר למזון, בכל החמ"לים יצרו מתחמי we-cook הכולל מטבחון מאובזר וחומרי גלם לבישול, ומקום לאכול ולשבת יחד. עוד במסגרת שיפור תנאי השירות הוקמו לחיילות מועדונים וציוד לכושר.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו