"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

X

נשות רבנים חרדים יוצאות נגד הרבצ"ר: "אפליה חמורה ושיטתית"

במכתב יוצא דופן שהועבר לשר הביטחון כ"ץ, טוענות נשות חרדים המשרתים ברבנות הצבאית כי "המערכת משתמשת בהם, אך אינה רואה בהם שותפים לקידום" • הן דורשות ועדת בדיקה חיצונית של מנגנוני השיבוץ והקידום • צה"ל: "טענות חסרות בסיס"

,עודכן
0השמעה
הרבצ"ר אייל קרים. עיקר הטענות מופנות כלפיו. צילום: אורן בן חקון

פורום נשות הרבנים הצבאיים החרדים שיגר היום (שני) מכתב לשר הביטחוןישראל כ"ץ, ובו דרישה להתערבות דחופה נוכח מה שהן מכנות כ"אפליה עקבית והדרה ברורה" של רבניםחרדיםהמשרתיםברבנות הצבאית. את עיקר הביקורת הן מפנות כלפי הרב הצבאי הראשי, תא"ל הרב אייל קרים.

לטענת הנשים, כפי שפורסם באתר "המחדש", בעליהן הממלאים תפקידי שדה במסגרת שירותם, נתקלים בשורה של חסמים מערכתיים: אי-שיבוץ לתפקידי קצונה בכירה בחיל הרבנות הצבאית, שלילת גישה לאשכולות קידום ודחייה חוזרת ממיונים לתפקידים משמעותיים - כל זאת, לדבריהן, ללא הסבר או קריטריונים ברורים.

"הם נמצאים עם הלוחמים בשוחות, ברגעים הכי קריטיים", כתבו, "אבל כשמגיע הזמן להעריך את התרומה ולקדם אותם הם נדחקים לשוליים, רק כי הם חרדים".

עוד נטען כי במקרים לא מעטים נבחרים לתפקידים רגישים מועמדים ממגזרים אחרים, כלומר, מהציונות הדתית, על חשבון חרדים מנוסים מהם. לדבריהן, ההחלטות מתקבלות לעיתים משיקולים לא ענייניים, תוך העדר שקיפות מוחלט.

בצה"ל קיימת תקרת זכוכית עבור חיילים חרדים? (ארכיון),צילום: דודו גרינשפן

"המערכת לא רואה בהם שותפים"

הנשים החרדיות מדגישות כי עיקר טענתן אינה בנוגע לקבלה הראשונית לתפקיד, אלא לנעשה בשלבי ההמשך. לדבריהן, בצה"ל קיימת תקרת זכוכית עבור רבנים חרדים: "בכל הרבנות הצבאית יש רק שני סגני אלופים חרדים, ואחד מהם הוא סמל בלבד. המערכת משתמשת בהם בעיתות חירום, אך אינה רואה בהם שותפים לקידום".

פנייתן לשר הביטחון כוללת דרישה להקים ועדת בדיקה עצמאית שתבחן את מדיניות השיבוץ והקידום ברבנות הצבאית, תוך קריאה לקביעת נהלים שיבטיחו שוויון והוגנות. "זוהי קריאה של נשים ואימהות, לא של פוליטיקאיות. בעלינו משרתים את המדינה מתוך שליחות, ומקבלים בתמורה יחס מפלה", נכתב.

בתגובה לפנייה, צה"ל מסר כי "המיונים לקורס רבנים צבאיים מתבצעים על בסיס מקצועי וענייני בלבד. הטענות בנוגע לאי-שילוב רבנים חרדים מנותקות מהמציאות".

בצה"ל הוסיפו כי "בקרב צוערי קורס הקצינים ברבנות הצבאית, מעל לרבע משתייכים למגזר החרדי. מתוך מאות מועמדים, מתקבלים רק עשרות, והבחירה נעשית לפי קריטריונים שוויוניים".

"איזה עוד סיבה יש לזה אם לא שנאת חרדים"? חסידים בלשכת הגיוס (למצולמים אין קשר לכתבה),צילום: דובר צה"ל

כזכור, בשבוע שעברמספר מילואימניקים חרדים טענו לאפליה בחיל הרבנות הצבאית. "נדחינו מקורס רבנים צבאיים - רק בגלל שאנחנו חרדים", אמרו. לטענתם, הקבלה לקורס מותנית, למעשה, בהשתייכות לציבור הדתי-לאומי.

קצין במיל' שמשרת ברבנות הצבאית התייחס לדברים. "יש גורם משמעותי דתי אחד בישראל שבו הם לא שולטים ביד רמה - ואז הם מרגישים מקופחים. זה לא נכון", אמר הקצין ל"ישראל היום". "בצבא יש שני שיקולים עיקריים. האחד - צורכי המערכת, והשני - התאמה ורצון לשרת בתחום הספציפי הזה. מי שיתאים והצבא יצטרך אותו - יתקבל, זה ככה פשוט".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו

כדאילהכיר