"היום סוגרים חשבון": הצצה נדירה לפעילות הגדוד החרדי בצפון השומרון

מפקד גדוד "נצח ישראל", סגן־אלוף (מיל') מ', התקדם במהירות בסמטה הצרה בדרך לבית המחבל. 

עם זקן ארוך ומיקרופון מדונה באוזנו, מבט חדור מטרה בעיניו ופקודות רהוטות בפיו, אין מתאים ממנו לפקד על גדוד יוצאי "נצח יהודה", בלב אחד האזורים המאתגרים ביותר בצפון השומרון. "נצח ישראל" מורכב מיוצאי הגדוד החרדי "נצח יהודה" ובו משרתים בעיקר לוחמים דתיים וחרדים. נהוגים בו, בדומה לגדוד הסדיר, הפרדה מגדרית ומספקים לו אוכל בכשרות מהדרין.

בעוד שבתקשורת ובכנסת ממשיכים לדון בשאלת גיוס החרדים לצה"ל, מוכיחים הלוחמים של גדוד 941 ברגליים שניתן לעשות הכל אם רק רוצים. המוצב שלהם ביישוב מבוא דותן גברי לגמרי, האוכל כשר למהדרין, והמשימות הן המאתגרות ביותר שניתן להעלות על הדעת.

כשהגדוד הוקם לפני יותר מ־20 שנה, הוא נחשב ליחידה לא מוצלחת במיוחד. אך כעת הם בחוד החנית. לפני 90 יום הם החליפו את סיירת הנח"ל, וכיום הלוחמים החרדים והדתיים מובילים את הלחימה בצפון השומרון.

כמה שעות קודם עצר לידנו רס"ם (מיל') ח' את רכב הטיגריס המאסיבי, מול השער שמוביל לג'נין. לפני המלחמה היה מסגר מאשקלון, אך כעת הוא סוגר יותר מ־600 ימי מילואים. כמוהו יש לא מעטים שבין הסבבים מתעקשים להסתפח ליחידות נוספות ולהמשיך להילחם - בעזה, בלבנון, בסוריה.

קן צרעות בקבאטיה

בכבישים הצרים בשעות הבוקר המוקדמות עוברים על פנינו משאיות ומכוניות פלשתיניות בדרך לשגרת יומם של הנהגים והנוסעים, קבוצה גדולה של אנשים מביטים עלינו בפתח השוק של העיר, אך ח' לא מאט.
עם יד אחת על ההגה, משל היה בכביש 6, הוא מנווט את הרכב המאסיבי. "ח', לאט על פס ההאטה", מבקשים הלוחמים מאחור, והוא מאט לרגע וממשיך קדימה.

קבאטיה היא אחת הדוגמאות הבולטות ביותר לשינוי שחל בצפון השומרון בחודשים האחרונים, במהלך מבצע חומת ברזל. מדובר בקן צרעות של ממש, המקום שבו התרחשו הכי הרבה מתקפות של כלי טיס כנגד מחבלים בתחילת המלחמה. אך הפעילות המאסיבית של צה"ל נותנת את אותותיה. לאורך כל הנסיעה שרר שקט מופתי בעיר, שפעם היתה מלאה במטעני גחון ובמחבלים חמושים לעייפה. שלושה פיצוצים בלבד נשמעו במהלך הפעילות במקום, וכולם פרי פעילותם של לוחמי יהל"ם.

"הגענו לפה בפעם הראשונה ב־7 באוקטובר והחלפנו את סיירת גולני למשך חמישה חודשים. מאוחר יותר עשינו סבב ביהודה וסבב בשומרון", מספר סא"ל מ'. "היינו אמורים לעלות לשכם ביולי-אוגוסט, אבל הקדימו לנו את הסבב. אין מה להשוות בין הסבב הראשון לבין הסבב הזה - אנחנו נכנסים לג'נין, לקבאטיה, באמצע היום, באיזו שעה שאתה רוצה, ובקושי חוטפים אפילו אבנים. לקחנו מהם את עיר המקלט, מספר הפיגועים ירד משמעותית. חילקנו את צווי ההריסה לבתי המחבלים באמצע הצהריים, כשכל ג'יפ נכנס לאזור אחר לבד. לפני שנה כדי לבצע משימה כזו היה צריך מבצע גדודי, עם צלפים על הגגות".

אך העבודה, צריך לומר, רחוקה מסיום, וזאת בלשון המעטה. במקביל לפעילותם של לוחמי "נצח ישראל" להריסת שלושה בתי מחבלים שביצעו פיגועים רצחניים בבקעת הירדן ובפונדוק יצאו לוחמי ימ"ס איו"ש של מג"ב למעצר של סוחר אמל"ח, שחוסל לאחר שניסה להימלט. בביתו נמצאו קסדות, אפודים ורובה ציד. לוחמי דובדבן ביצעו גם הם מעצרים במהלך הלילה והבוקר בעיר שאליה נמלטו רבים מהמחבלים שעזבו את מחנה ג'נין בשל מבצע חומת ברזל.

"מסתבר" כמו בישיבה

"אתה רואה את הפינה הזו?", שאל אותי ב'. "זרקו עלינו פה מטען בלילה". מאז 7 באוקטובר הוא הוקפץ שלוש פעמים למילואים, ובצירוף מקרים בכל פעם היה בחו"ל. בעוד חודש הוא יוצא לטיול נוסף, והפעם הוא מקווה שהכל יהיה בסדר. "צלם מאחור, כן? שלא יפריעו לי בחו"ל", הוא מחייך.

סא"ל (מיל') מ' מספר כי חרף האתגרים הגדולים בשירות מילואים ארוך הלוחמים מתעקשים להגיע בהמוניהם. הוא עצמו אב לשישה, ושירת במשך מאות ימי מילואים במהלך מלחמת חרבות ברזל. "נכון, קשה, אבל אנשים מבינים את השליחות שבדבר, את האחריות, שאין אף אחד אחר שיעשה את זה וצריך להגן על עם ישראל. זה לא קל, אבל יש לנו את האנשים הכי טובים שיש לעם ישראל להציע ואת המשפחות הכי חזקות".

כלפי חוץ לא ניתן לזהות כי מדובר בגדוד שמורכב ברובו מחרדים ודתיים. זקנים יש גם למילואימניקים חילונים, והפיאות והכיפות נמצאות מתחת לקסדות. אך מי שמקשיב לניואנסים מזהה את השייכות המגזרית מבין המילים. "רב מוישה, בוא רגע", קורא לוחם אחד לחברו, וכשהמילה "מסתבר" מבוטאת בצורה שאותה אומרים רק בלימוד גמרא בישיבה ברור שמדובר בבן ישיבה לשעבר.

אנו צועדים בסמטה לצד רס"ן (מיל') צ'. הוא קצין המבצעים של הגדוד, אך הפעם יש לו משימה חשובה שאותה הוא מבקש לבצע. אחרי הליכה קצרה אנו מגיעים למבנה שבו עומדים לוחמים נוספים ובידיהם מרעום.

"אנחנו גרים בקדומים ורעייתי היתה בפיגוע בפונדוק לפני כשמונה חודשים, שבו נרצחו אלעד וינקלשטיין, רחל כהן ועליזה רייז", הוא מספר. "היא עמדה במשך דקות בתוך הכפר בזמן שמחבלים ירו סביבה עד שהצליחה להסתובב ולברוח".

המבנה שיועד לפיצוץ הוא של אחד

המחבלים מהפיגוע הרצחני ההוא, שחוסלו לא הרחק מהמקום - בקבאטיה, ורס"ן (מיל') צ' קיבל אישור לסגור מעגל. רגעים קודם לכן פוצץ בית של מחבל נוסף מהפיגוע, וזמן קצר לאחר מכן פוצץ ביתו של מחבל שרצח את יהונתן דויטש בבקעת הירדן.

"תחנות *** כאן מברג", הוא עלה בקשר מול הלוחמים. "אנחנו סוגרים היום חשבון עם המחבלים שרצחו ארבעה מבני עמנו. אשתי ניצלה בנס בפיגוע שביצעו לפני חצי שנה בפונדוק, ויש לי את הזכות, יחד איתכם, להחריב להם את הבתים ולהעביר מסר: מי שינסה להשמיד את הבית שלנו יושמד, הוא וביתו".

הלוחמים סיימו את משימתם וירדו לתחנת דלק בלב העיר. על אחת מתחנות התדלוק מניח לוחם את ראשו ועוצם עיניים. בסמוך למתקן למילוי אוויר של חברת דלק הישראלית, שהגיע בדרך פלא ללב מרחב ג'נין, יושבים שניים נוספים ואוכלים חטיף.
ב', לוחם מגבעת זאב, ממליץ לראיין את חברו, א', שיושב לצידו.

"אני מעפולה, פה קרוב", מחייך א'. בנו הצעיר, בן שנה וחצי, נולד תוך כדי המלחמה, בדרמה לא קטנה. "היה חשש שאשתי תצטרך להיכנס ללידת חירום בזמן שהייתי במבצע בטולכרם. היא אמרה לי 'עזוב, אל תבוא איתי לבית חולים, לך למבצע'. אז העברתי לה את המספר של החמ"ל. באמצע המבצע, תוך כדי פעילות, החמ"ל מסרו לי הודעות 'תגידו לו' שהכל בסדר, אף אחד לא יודע למה, רק הכל בסדר". למרבה המזל, לבסוף הלידה התרחשה כמתוכנן, כשהלוחם זוכה לחבק את הרך הנולד.

אתם מבואסים שאתם לא בעזה? - אני שואל, והם מודים שהם מרוצים בחלקם, במיני־עזה שנוצרה בצפון השומרון. "אם נידרש נהיה בעזה, אם נידרש נהיה בג'נין, אם נידרש נהיה בקבאטיה, ואם נידרש נהיה בלבנון", הם מצהירים. "אנחנו כאן למען המדינה".

"תודה שנסעתם טיגריס"

המג"ד, סא"ל (מיל') מ', מבהיר כי תחושת השליחות העזה קיימת למרות מאות ימי המילואים שצברו מאז 7 באוקטובר. "אני מרגיש זכות לקחת חלק בימים היסטוריים. אמרתי לחיילים לא מזמן שאני מדמיין את יהודה המכבי צועק 'מי לה' אלי', ויש את אלו שאומרים מייד 'הנני' ובאים, ויש את אלו שאומרים שיש להם מבחן באוניברסיטה או תור לרופא או נסיעה לחו"ל, סיבות מוצדקות, אבל איך הם יסתכלו על עצמם בעוד שנה או שנתיים, שהיה דבר כזה גדול בעם ישראל והם לא לקחו בו חלק.

"החיילים שלי בוחרים יום־יום לענות לקריאה ולומר 'הנני'. מי שלא רוצה לעשות מילואים במדינת ישראל - לא עושה. כל מי שאתה רואה כאן הם אנשים שבחרו להגיע, סבב אחרי סבב אחרי סבב, ומאחוריהם המשפחות שלהם, המעסיקים שלהם וכל הסביבה שלהם, וזה דבר מדהים בעיניי. זוהי זכות לעשות דבר גדול ועצום", אומר מ'.

אחרי יותר מ־24 שעות המבצע החטיבתי מגיע לסיומו. סוחר אמל"ח שחוסל, מחבלים עצורים ושלושה בתי מחבלים שנהרסו - וניכר שהלוחמים מרוצים מההישגים. אחרי היציאה מהצד "האדום" מורה סגן מפקד הגדוד לנהגים לנקות את הרכבים לקראת זיכוי, אות לכך שהסבב הארוך הנוכחי לקראת סיום.

לקול צהלות לוחמי המילואים הוא מאפשר לאחד הנהגים לשבור קצת את המשמעת המבצעית ולהכריז בקשר: "תודה שנסעתם עם 'ג'ט טיגריס'. צוות הדיילים שלנו עשה את מרב המאמצים לענות על כל בקשה. נתראה בנסיעה הבאה".