"ישראל היום" הוא גוף תקשורת שנוסד מתוך האמונה שהציבור הישראלי ראוי לעיתונות טובה יותר, מאוזנת יותר ומדויקת יותר. עיתונות שמדברת ולא צועקת. עיתונות אמינה, אובייקטיבית ועניינית. עיתונות אחרת וללא תשלום. המהדורה המודפסת הראשונה פורסמה ב-30 ביולי 2007, וב-2010 הפך "ישראל היום" לעיתון הישראלי בעל שיעור החשיפה הגבוה ביותר בימי חול. מו"ל העיתון היא ד"ר מרים אדלסון. העורך הראשי הוא עמר לחמנוביץ, והעורך המייסד הוא עמוס רגב. אתרי האינטרנט של "ישראל היום" בעברית ובאנגלית, כמו כן היישומונים (אפליקציות) לאנדרואיד ול-iOS, מציגים חדשות מסביב לשעון, תוכן בלעדי, מבזקים ועדכונים, ניתוחים ופרשנויות, וידיאו, פודקאסטים ושידורים חיים. פלטפורמות הדיגיטל של "ישראל היום" כוללות ערוצי חדשות ודעות, תרבות ובידור, לייף סטייל, טכנולוגיה, ספורט, כלכלה וצרכנות, בריאות, חיילים, אוכל, יהדות, תיירות ורכב. ב-2021 עלו לאוויר האתר החדש והיישומון החדש של "ישראל היום" בעברית, במטרה לספק לגולשים חוויה מהירה, עדכנית, בטוחה ונוחה. תכני המהדורה המודפסת של העיתון זמינים גם באתר, במהדורה יומית מקוונת, ואפשר לקבל אותם גם בניוזלטר. מועדון ההטבות הייחודי "הקליקה של ישראל היום" מציע לגולשי האתר הנחות ומבצעים על מוצרים ושירותים. ישראל היום פתוח להערות, לביקורת ולהצעות לשיפור מקהל הקוראים. פנו אלינו במייל hayom@israelhayom.co.il.

היום
שיתוף כתבה
אמה של רוני אשל ז"ל חושפת: מה גרם לה לחשוב שבתה נחטפה לעזה?
שרון, אמה של התצפיתנית שנפלה במוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר שיתפה פוסט כואב ומרגש על הסיבה בגינה הייתה לה תקווה כי עדיין בחיים: "בחמ"ל השרוף לא נמצא זכר ובשבילי זו הייתה עוד הוכחה"
שרון אשל, אמה של התצפיתנית רוני אשל ז"ל. צילום: אורן בן חקון

אמה של רוני אשל ז"ל חושפת: מה גרם לה לחשוב שבתה נחטפה לעזה?

שרון, אמה של התצפיתנית שנפלה במוצב נחל עוז ב-7 באוקטובר שיתפה פוסט כואב ומרגש על הסיבה בגינה הייתה לה תקווה כי עדיין בחיים: "בחמ"ל השרוף לא נמצא זכר ובשבילי זו הייתה עוד הוכחה"

מערכת היום
, עודכן
0

Your browser doesn’t support HTML5 audio

התצפיתנית רוני אשל ז"ל, ששירתה במוצב נחל עוז, הוגדרה כנעדרת אחרי 7 באוקטובר למשך 34 ימים - עד שמשפחתה קיבלה את הבשורה הקשה מכל. אתמול (חמישי) חשפה אמה שרון את הדרך בה גילו מה עלה בגורלה.

בפוסט שפירסמה בעמוד הפייסבוק שלה, סיפרה שרון על אירוע שהתרחש כשרוני היתה בת תשע בלבד. "היא עשתה תרגיל התעמלות בבית הספר ונפלה על הראש", כתבה האם השכולה. "מבית הספר מדווחים שהיא בסדר. היא מגיעה הביתה, מאבדת הכרה.

"אני משוחחת איתה והיא עונה באיטיות ולא יודעת מי אני, היא לא זוכרת כלום. אני דוהרת מהעבודה הביתה, אוספת אותן וטסה למיון.

במיון מבצעים בדיקות ואחרי כמה שעות הזכרון חוזר לה והם מחליטים לשחרר.

"שלושה שבועות לפני שזה קרה אבא שלי נפטר באופן פתאומי מהפרעת קצב בלב (וטיפול רשלני לכאורה של המיון). אני לא מסכימה שהיא תשוחרר והיא נשארת ללילה במחלקה ואיל ישן איתה את הלילה.

אחרי חודש מקבלים טלפון - תבואו מהר לפגישה. מגיעים לרופאה, התגלתה הפרעת קצב בלב שלה.

מגיעים לקרדיולוג ששולח לבדיקת CT. חוזרים אליו והוא אומר שהבדיקה באיכות לא טובה ושנחזור עליה בעוד שנתיים.

"לא נשמע לי הגיוני (היום אני מבינה שזו הייתה האינטואיציה שלי - ההדרכה הרוחנית שלי). איל לוקח אותה לבדיקה במכון הלב אצל ד"ר ברוקהיימר שהוא גם מנהל יחידת הצינתורים בשניידר. "מיד לצנתור ויתכן שזה יתפתח לניתוח לב, נדע רק אחרי שיתחיל הניתוח". מגיעים לשניידר ורוני האלופה והגיבורה שלנו, רק בת 9 נכנסת להרדמה.

"לאחר זמן קצר הרופא מעדכן שזה לא ניתוח לב אלא צנתור, שמים לה סטנס. כל התינוקות נולדים עם חור בין חדרי הלב, זה אמור להסתם בגיל 3. אצלה לא, אצלה זה הפך לקרע. ד"ר ברוקהיימר טיפל בבעיה וסתם את הקרע.

"שהבאנו אותה הביתה משניידר, ישבנו איל ואני ואמרתי לו: הצלנו אותה, הצלנו את הילדה שלנו. זו התחושה הכי עילאית כהורה לדעת שהצלחת להציל את הילדה שלך.

בסיום הפוסט, חשפה את שאירע ב-7 באוקטובר: "ב-34 ימים שחיפשנו אותה וחשבנו שהיא נחטפה יצרתי קשר עם ד"ר ברוקהיימר לקבל מידע על הסטנט שלה בלב. 'הוא עמיד בשריפה בטמפרטורות גבוהות', הסביר לי הד"ר ונתן לי את המספר הסידורי שלו. בחמ"ל השרוף לא נמצא זכר לסטנט ובשבילי זו הייתה עוד הוכחה שהיא אכן נחטפה, כל כך רציתי בזה. ידעתי שאם היא תחטף אנחנו נציל אותה, אנחנו נחלץ אותה, אנחנו נחזיר אותה הביתה.

לא הצלחנו להציל אותה וזה בן הלוויה שלי עד ליום שבו אני אתאחד איתה".

סמל רוני אשל ז"ל, צילום: ללא

כזכור, התצפיתנית רוני אשל ז"ל, ששירתה במוצב נחל עוז, הוגדרה נעדרת לאחר 7 באוקטובר. בחודש נובמבר 2023, לאחר 34 ימים של חוסר ודאות לגבי מצבה - משפחתה התבשרה על נפילתה.

"ערכנו הלוויה, רוני נקברה, ישבנו שבעה, נפרדנו, אך בעיקר נותרנו עם חלל ענקי, עם כאב ועם שאלות שאין להן מענה", כתב בעבר איל אביה ל"ישראל היום", "רוני נתנה הכל - את הכוח, את האומץ, את חייה עצמם. עד לרגע האחרון היא נתנה, ואנחנו היינו גאים, שבורים, במעגל האכזרי של שירות, גורל ומחדל".

טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
Load more...