ויצו משיקה את "אב נולד": סדנאות לאבות שחוזרים משירות המילואים ומגלים תינוק שלא מזהה אותם, מערכת משפחתית שהתרגלה לחיות בלעדיהם, ורגשות שקשה להכיל. מאז תחילת מלחמת חרבות ברזל, גברים רבים משרתים במילואים ממושכים, כשבת הזוג של חלקם ילדה. כשהם חוזרים הביתה, הם נוחתים לתוך מציאות הורית חדשה שלא היו שותפים לה, ולעיתים מרגישים בה זרים.
בדיוק למקום הזה פונה התוכנית החדשה - סדרת סדנאות שמתקיימת בעשר ערים ברחבי הארץ, ומיועדת לאבות משרתי כוחות הביטחון ומילואימניקים, שנולדו להם תינוקות במהלך הלחימה. הסדנאות מתקיימות בתוך מעונות היום של ויצו, וכוללות שמונה מפגשים קבוצתיים, בהנחיית מטפלים גברים המתמחים בהורות, זוגיות, ומשברי זהות.
במפגשים הראשונים נשמעו עדויות קשות וחשופות: "לאט לאט אני מרגיש שהמילואים זה הבית והבית זה החוץ", "בתכל'ס, יום במילואים הוא יותר רגוע עבורי מיום עם הילדים", "רגע שאני אוהב באבהות? יש לי ילדה בת חצי שנה שאני לא מכיר והיא לא מכירה אותי. אני אוהב כל רגע בהיכרות הזאת".
עוד עדויות מספרות כי "במעון של הילד שלי אסור לחזור 48 שעות אחרי שלשולים אז הייתי תקוע איתו. עכשיו חוץ מהברית הוא לא מכיר אותי ואני לא יודע איך להיות איתו. היה סיוט. כל הזמן רציתי שאשתי תחזור אבל לך תבקש אחרי שלא היית 400 יום", "אני פשוט עושה כיבוי למוח. לא יודע איך לחבר את מה שהיה שם לכאן אז אני מתנהל עם מוח מכובה", "אני עשיתי רק 170 יום אבל עדיין המעבר קשה לי".
לדברי גידי איגרא, מנחה בתוכנית, "האתגר הוא לעבור מניתוק רגשי הכרחי בשירות לחיבור רגשי עמוק בבית. וזה לא קורה לבד. כשמתחברים צפות תחושות כואבות, לפעמים נפיצות".
אביהו סיטון, מנחה נוסף ואב לארבעה בעצמו, מוסיף: "כשאני במילואים, אני מחזיק שתי חזיתות. כשאני חוזר, אני רוצה למלא פערים אבל גם לא נח. זה מלכוד. לא לישון בעזה וגם לא לישון בבית. הסדנה מאפשרת להבין שזה קורה לכולם ונותנת כלים לדבר על זה עם בת הזוג".
גם דן שניידרמן, מנחה ותיק, מתאר את התחושה: "כשאתה במילואים בשנה הראשונה של תינוק אתה מפסיד רגעים קריטים. לא מספיק להיקשר, וכבר הוא משתנה. זה תסכול עמוק, כי אתה לא מספיק להיות בשום מקום לא בצבא, לא בעבודה, לא בבית".
לדברי עו"ס טלי וייסמן גנץ, מנהלת התוכנית בוויצו, מדובר לא רק בעיבוד רגשי אלא גם במניעת הסלמה: "המעבר להורות הוא שלב שברירי ממילא. כשהוא מתרחש בצל מלחמה, בלי לגיטימציה לקושי, האבות עלולים לצבור אשמה, תסכול ובדידות שעלולים להתפרץ במקומות הלא נכונים".
התוכנית מצטרפת למערך רחב יותר שפתחה ויצו מאז תחילת המלחמה, הכולל גם סדנאות לאימהות שנשארו בעורף לבדן. עכשיו, היא סוגרת את המעגל גם עבור האבות, שנעלמו וכעת מבקשים לחזור.
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
