"נרעיש ונצרח, נקשור את עצמנו לבקו"ם": אמהות לחיילים שלא מוכנות לוותר עד לשוויון בנטל

ביום שבו עו"ד איילת השחר סיידוף התייצבה עם בנה בבקו"ם, היא לא חשה גאווה אלא חשש. הרגע המרגש, שמסמל שליחות לאומית, סימן את תחילת המהפכה שהיא מובילה, ולמעשה הציב את היסודות לתנועת "אימהות בחזית" שהקימה. התנועה דוגלת בשוויון אזרחי ובדגש על שירות צבאי זהה לכולם, כולל חרדים. 

בסוף החודש שעבר עמדה סיידוף בכיכר רבין בתל אביב ויצאה בנאום חריף שבו קראה להעצים את המאבק ואת המחאה. "הגיע הזמן לשבור את השתיקה על כמות החללים", הכריזה. "מלחמות לא נגמרות כשנגמרים החיילים, אלא כשאימהות קמות. אימהות, קומו! הצילו את הילדים שלכן. הצטרפו אלינו. המערכה הזו תיגמר - ואנחנו ננצח".

סיידוף מדגישה שתמשיך להילחם בכל התנופה עד שכל המגזרים ייכנסו מתחת לאלונקה וייקחו חלק בשירות הצבאי. "אותי לא מעניין אם אדם חרדי, ערבי או חילוני תל־אביבי", היא אומרת בלהט. "לכל האזרחים במדינת ישראל יש חובות וזכויות. אם אזרח לא עומד בחובות שלו ולא רוצה להתגייס - אז גם שלא יחליט עבורי. שלא יצביע בבחירות ולא ייבחר לממשלה. בעיניי זה לא הגיוני שאנשים כמו חברי הכנסת אריה דרעי, משה גפני ויצחק גולדקנופף מחליטים על הילד שלי, שמשרת כלוחם בחיל הים. זה לא מוסרי.

"אנחנו, כאימהות ללוחמים, מופלות לרעה. אני לא ישנה בלילות ומפחדת מהדפיקה בדלת, ואמא של חרדי ישנה טוב וחולמת על חתונה ונכדים. זהו פער בלתי נסבל, אמא חרדית מול אמא חרדה".

לעמדתה מצטרפת אחת ממובילות התנועה, אגמית גלב, גם היא אם ללוחם בחיל הים. "החרדים שוב מחרימים הצבעות ומבהירים את מה שברור לכולם – הם רואים את עצמם בלי חובות ושולחים את ילדינו להילחם. לא נוותר. נדאג שצה"ל יוציא את כל צווי הגיוס ויבצע אכיפה מלאה. השתמטות היא לא חוסר שוויון, אלא פשע חברתי. אחריהם נטפל גם בגיוס ערבים ובחינוך. יצאנו לתהליך ואי אפשר לעצור אותנו".

"רק 50 אחוזים מתגייסים"

הזרעים להקמת התנועה, המונה כיום 70 אלף אימהות לחיילי סדיר ומילואים, נבטו, כאמור, ביום שבו התגייס בנה הבכור של סיידוף (48),  בינואר 2023. "עמדתי בבקו"ם והרגשתי שאני מפקירה אותו, ולא הבנתי למה", היא נזכרת. "אף אחד לא שיער שאסון 7 באוקטובר נמצא בתכנון. חודשיים אחר כך אמר יואב גלנט, שר הביטחון אז, שישראל נמצאת בסכנה קיומית ומיידית בעקבות ההפיכה המשפטית. מאז כולי בתוך נושא גיוס החרדים". 

סיידוף, עורכת דין לענייני משפחה ומגשרת, הניחה בצד את התיקים המשפטיים, ובשנתיים האחרונות היא עסוקה סביב המחאות וההפגנות. "תמיד הייתי אדם אקטיביסטי ופוליטי", היא מודה בחיוך. "השתתפתי במחאות 'ליל גלנט' כשראש הממשלה התכוון לפטר אותו. כעבור כמה ימים ביקש גולדקנופף מיהדות התורה לחוקק את 'חוק יסוד התורה', כי תוקף הפטור מגיוס עמד לפוג. מבחינתו, אברך שווה לחייל קרבי. זה הוציא אותי מדעתי, ופרסמתי ברשתות החברתיות קול קורא שבו דרשתי שוויון לכולם".

גלב (49), שהחזיקה אז עסק לשיווק ואסטרטגיה, התחברה למסרים. "הבכור שלי כבר היה לוחם בסדיר, והרגשתי שהביטחון במדינה הופך לפוליטי. הבטן התהפכה לי. שלחתי לאיילת השחר הודעה, ומאז אני בעיקר פעילה בתנועה".

לצד גלב וסיידוף נמצאת גם אילת פלר מימון, והשלוש הן כיום הכוח המניע את המחאה נגד השתמטות חרדים מצה"ל. "הקו הראשוני היה חוק הגיוס", אומרת סיידוף. "הצבא מצטמצם, האויבים מתעצמים, והחרדים לא מוכנים לקחת חלק. התברר לנו שמתוך 100% ילדים בשנתון מסוים, רק 50% מתגייסים. מתוכם 35% משרתים בתפקידים משמעותיים. זה אומר ש־35 האחוזים האלה מחזיקים על גבם ביטחון של מדינה שלמה".

מי השאר?

"חרדים, ערבים, נשים דתיות ודרוזיות, וגם סרבני גיוס ובעלי פטורים מהמגזר החילוני. צבא שנשען על פחות מ־50% מסך המתגייסים - אינו צבא העם".

התנועה הוקמה רשמית באפריל 2023, וכעבור חודש זכתה להד תקשורתי עצום בעקבות מיצג "מחאת העגלות". בניסיון להמחיש את המחיר שעלולים לשלם ילדיהן, הגיעו לבקו"ם עשרות אימהות עם עגלות תינוק ובתוכן ארונות קבורה עטופים בדגל ישראל. "זו לא היתה פרובוקציה, אלא המציאות", מבהירה סיידוף. "גם דפקנו בדלת ביתו של ח"כ גפני והגשנו צו גיוס שמיועד לנכד שלו, שציין אז 18". 

באוגוסט אותה שנה, חודשיים לפני האסון הגדול בתולדות המדינה ב־7 באוקטובר, פנו אימהות בחזית לבג"ץ בעקבות הוראתו של גלנט לרמטכ"ל להמשיך לא לגייס תלמידי ישיבות. הן דרשו לבטל את החלטתו, להוציא צווי גיוס לאברכים ולהפסיק להעניק תמיכות ממשלתיות לישיבות עד לחקיקת חוק גיוס חדש. ביוני 2024 קיבל בג"ץ את העתירה.

"בזכות ההתעקשות שלנו"

שתי האימהות לשלושה ילדים נפגשו השבוע בביתה של סיידוף, במושב פתחיה שבשפלה. בחצר הבית נטועים עצי מנגו, אגס ושסק. הגפנים משולחות הרסן השתלטו על כל הפרגולה וטיפסו במרץ במעלה עצי הברושים, מפגינות משם לראווה אשכולות ענבים שופעים.

מה קרה בשנה האחרונה מאז קיבלו שופטי בג"ץ את העתירה שלכן?

סיידוף: "מאז הפסיקה חסכנו למדינה 600 מיליון שקלים, שאותם לא מקבלים כיום תלמידי ישיבות. נוסף על כך, התחילו לחלק צווי גיוס לחרדים. עד היום הוגשו 24 אלף צווים מתוך 70 אלף חרדים שלא מתגייסים. 1,720 מהם התגייסו, וזה לא מספיק, ובינתיים רק 984 הוכרזו כמשתמטים. היעד הוא 4,800 מתגייסים בחודש הקרוב. אנחנו מרגישות שהצלחנו, ובינתיים אין חוק שמסייע לחרדים. אי־גיוסם מפריע גם לציונות הדתית, שמתגייסת לצה"ל בהמוניה".

גלב: "אנחנו מודעות לשלבים שמחכים לנו בדרך, אבל עצם העובדה שיש לנו חוק אחד לכלל הגברים במדינה - זו הצלחה גדולה. גם דחיות השירות נעצרו בינתיים בזכות התעקשות שלנו".

אגמית גלב: "אנחנו מודעות לכך שמחכים לנו עוד שלבים בדרך, אבל עצם העובדה שיש כעת חוק אחד לכלל הגברים במדינה - זאת הצלחה גדולה"

אתן אופטימיות?

סיידוף: "בזמן שאנחנו מדברות עוד 4,000 חרדים הפכו לעריקים - וכל אחד מהם לא יקבל עכשיו קצבה מהביטוח הלאומי. העובדה שעצרנו את הכספים הממשלתיים שלהם הובילה אותם לגייס תרומות בחו"ל. היום הם לא שווים יותר מהבנים הלוחמים שלנו".

שירות לאומי לחרדים יספק אתכן?

גלב: "במקרה הטוב יש בשירות הלאומי כ־400 איש בשנה, רובם נשים מהציונות הדתית. אנחנו רוצות את תלמידי הישיבות בשערי הבקו"ם".

אתן באמת רוצות לראות גם את המגזר הערבי מתגייס לצה"ל?

סיידוף: "שוויון הוא פתרון פשוט לבעיה מורכבת. נולדת כאן? אלה הזכויות והחובות שלך. עם אחד, חוק שירות ביטחון אחד וחוק חינוך חובה אחד. אם אזרח לא רוצה להיות אזרח, אז שיחזיר את אזרחותו ויישאר רק תושב ישראל.

"אם החרדים היו איתנו מההתחלה, כתף אל כתף, הם היו מרגישים שייכים. אולי הם דווקא רוצים לתרום והרב לא מאשר להם? מישהו שאל אותם אחד־אחד מה הם רוצים? אולי מונעים מהמדינה לשלוח אליהם צווים כדי שלא נגלה ש־%40  מהם דווקא רוצים להתגייס? אנחנו מסתובבות הרבה בישיבות, והרושם שלנו הוא שלא מעט חרדים כן רוצים להשתלב, רוצים להצליח וגם רוצים להתגייס".

עו"ד סיידוף: "אם החרדים היו איתנו, הם היו מרגישים שייכים. אנחנו מסתובבות בישיבות, והרושם שלנו הוא שלא מעט חרדים כן רוצים להשתלב"

גלב: "מאז 7 באוקטובר סרבנות החרדים הפכה לאקוטית. תראו כמה עומס יש על הלוחמים. רבים מהם עם פוסט־טראומה, ובשנים הקרובות יהיה קשה לגייס מילואים כי הדור הזה פגוע". 

מה השלב הבא במאבק שלכן?

סיידוף: "אכ"א הודיע שישלח 54 אלף צווים. מי שיסרב, אנחנו מצפות לראות אכיפה. הילדים שלנו הם לא חיילים שימושיים. אם זה לא יתקדם, נצא למלחמה. אימהות ייקשרו לבקו"ם ויעלו על אוטובוסים. זה רעש וצרחות, וזה לא נעים לצה"ל".

גלב: "בעוד כמה שנים החרדים יהיו רוב באוכלוסייה, ואין מצב שהם לא יהיו חלק מהמשוואה של שוויון אזרחי. לאחרונה עשינו מחקר עם המרכז האקדמי רופין, לבדוק מה עובר על אימהות לילדים שמשרתים. גילינו שהן סובלות מתופעה שנקראת 'טראומת אובדן עמום'. היא מתרחשת כשהילד שלך נמצא באופן ממושך במצב הלחימה ואין לך מושג מה קורה איתו. החרדים יוכלו להוריד מעט את הנטל הזה מכולם".