מאז ה-7 באוקטובר, עשרות אלפי ישראלים נקראו לדגל ונמצאים במילואים כבר מאות ימים. לצד הסכנה הממשית לחייהם, הם מתמודדים עם אתגרים עצומים: ניתוק מהשגרה המוכרת, דאגה למשפחותיהם וחשש טבעי שאולי מקום העבודה לא ימתין להם בסיום השירות.
אלא שעבור מאות מעובדי חברת "ICL" שגויסו גם הם לשירות מילואים פעיל, הדאגה קיבלה מענה יוצא דופן ומרגש: קבוצת וואטסאפ ייעודית שהפכה למקור תמיכה וסיוע חיוני.
מאז תחילת הלחימה, "ICL", המעסיק הגדול בנגב, מצאה דרך יעילה, מהירה ומקורית לדאוג למאות עובדיה המשרתים במילואים. מעבר לתמיכה נפשית, סדנאות ומתן כלים לעובדים ולמנהלים ואף ליווי משפחות המגויסים שנשארו מאחור, החליטו בהנהלת החברה להקים קבוצת הוואטסאפ המאגדת את כלל המילואימניקים של החברה, אשר הגיעו בתקופות השיא של הלחימה לכ-600 עובדים מגויסים.
הקבוצה פעלה כבר מהיום הראשון כמערכת סיוע דינמית ויעילה, במסגרתה, מלבד הדאגה וההתעניינות, כל מילואימניק שחש מחסור - בין אם בציוד אישי בסיסי או בציוד חיוני לא רק לו, אלא גם לצרכי הפלוגה או החטיבה של חבריו בשטח, העלה בקשה בקבוצה.
אילנה פחימא, סמנכ"לית בכירה למשאבי אנוש גלובאלי בחברת ICL מספרת: "עם תחילת אירועי 7 באוקטובר, מאות מעובדינו גויסו ושרר כאוס בשטח. עובדינו הם לב ליבה של החברה, והמחויבות שלנו כלפיהם נמשכת מעבר לשעות העבודה ולגבולותיה.
"הבנו שמעבר לתמיכה הרגשית, יש צורך אמיתי ודחוף בסיוע ונרתמנו כבר מהימים הראשונים במטרה לספק את הצרכים בשטח. הנהלת החברה החליטה להקים את הקבוצה כדי לתת מענה מיידי ואישי לכל עובד שנמצא בחזית. המטרה היא פשוטה אך מהותית: לוודא שאף אחד מהם לא יישאר ללא ציוד בסיסי וחשוב מכל, שידעו שיש להם גב חזק ותומך במסגרת מחויבותנו".
איך זה עובד בפועל? הצרכים השתנו עם הזמן אולם מתחילת המלחמה כאשר עלה צורך בקבוצה לציוד - בין אם זה אוהלים, גזיבו להצללה, פנסים, ביגוד תרמי, מטענים, מאווררים או כל פריט אחר - התגייס צוות ייעודי שהוקם בחברה לספק את המענה במהירות שיא. הצוות עוקב אחר הבקשות, רוכש או מאתר את הציוד הנדרש, ודואג להגיע איתו עד לחייל בשטח, לעיתים קרובות גם עד לבסיס או לנקודת הכינוס.
עד כמה ייחודי המיזם יעידו המקרים בהם חייל ביקש וקיבל מכולה כדי לשמור ולשנע ציוד בין סבבים וגזרות שונות, או צוות של חטיבה שאחראית לטיפול במנהרות שביקש משקפי מגן ספציפיים לתהליכים שלהם. החברה דאגה גם למצננים אישיים עבור העובדים וחבריהם, כדי לסייע להם להתמודד עם תנאי השטח הקשים.
"היו מקרים שחייל ביקש ציוד באמצע הלילה, וכבר בבוקר למחרת הוא היה אצלו", מספר קובי ביטון, עובד "ICL", "הידיעה שמקום העבודה שלך לא רק שאינו מתנגד לעצם היעדרותך, אלא נותן לך גיבוי מלא והמערכת כולה מתגייסת כדי לתת מענה ומגיעה לכל נקודה, מהצפון ועד הדרום, זה מרגש וללא ספק מקל על התקופות הארוכות שכולנו עושים מחוץ לבית. המחויבות היתה מרגשת במיוחד כאשר דאגו לציוד לא רק לעובד, אלא לכלל הצוות או המחלקה".
