מצב החירום בישראל וירי הטילים לעבר אזרחי המדינה מתבטא לא פעם בפגיעה בבניינים ובהלכדות אזרחים, למרבה הצער, מתחת להריסות. בעקבות כך, ביום חמישי האחרון התקיים אימון רחב, בעיקר ברחפנים, במתקן האימונים של חטיבת החילוץ בצה"ל.
באימונים אלו לומדים חיילי פיקוד העורף כיצד לחלץ לכודים מתחת להריסות, כיצד לזהות אזורים בהם יש סיכויים גדולים יותר למצוא אזרחים לכודים, וכן גם להפעיל רחפנים קטנים, בגודל כף יד, שמסייעים להם לסרוק הריסות בניינים ואף לחדור למקומות קטנים כדי לזהות לכודים ואזרחים המצויים בממ"דים שלא ניתן בשלב הראשון להגיע אליהם. מטרת הפעלת הרחפנים המיניאטוריים היא גם לזהות את הלכודים וגם ליצור עמם קשר ראשוני שייברר להם כי הם זוהו וכי כוחות ההצלה בדרך אליהם.
מתקן ייחודי בעולם
במהלך התרגיל שוחחנו עם סמ"ר א', מפקד המתקן שמתרגל את הלוחמים ומביא אותם לכשירות המתאימה, ועם קצין המודיעין סרן ר', שמאמן את הלוחמים בשימוש מתאים ברחפנים ובשאר הכלים המצויים בידיהם כדי להפוך את החילוץ המורכב לקל יותר.
"מתקן החילוץ של פיקוד העורף החל להיבנות בשנת 2015 והבשיל לפעילות בשנת 2023. מדובר במתקן יחיד מסוגו בעולם, כאשר ההכנה שלו הייתה אחרי שצה"ל סייר ולמד ממדינות אחרות על המתקנים שלהם. הצבא היה במתקן אמריקני כזה וכן במתקן שווייצרי, וסייר בעוד מתקנים. על בסיס הידע הזה הוקם המתקן בארץ", מסביר סמ"ר א'.
בכל הקשור לאימונים עצמם מסביר סמ"ר א' כי "המתקן הזה נבנה כך שהוא מציג בתוכו כל מצב אפשרי שקיים בפגיעה בבניין והתמוטטות שלו, כולל נזק לרב קומות. אנחנו יודעים איך לפעול בכל מצב מורכב מסוג זה. לעיתים יש שפוכת של חול ואבנים שמפנים בעבודת ידיים בשקים ודליים. זו עבודה שחורה אבל חשובה מאוד. לכן אנחנו מגיעים גם עם שקים למקום שצריך לפעול בו.
"מעבר לכך יש לנו אמצעים שיכולים להרים בביטחון קירות ואלמנטים ששוקלים עשרות טונות. אנחנו גם מלמדים את הלוחמים שלנו איך לחדור אל תוך הבטון ולרדת לקומות עומק. השיטה כאן בנויה על ידע הנדסי ולפיו פתיחת הבטון על ידי יצירת חור במבנה של משולש היא הכי בטוחה. אנחנו עושים משולש בגודל שמאפשר הכנסת אלונקה וכך אנחנו יורדים לעומק הבניין. בצורה הזו גם אנחנו יכולים להגיע אל לכוד שלא מחולץ בשלב הראשון ולהביא לו מים ואוכל ותרופות אם צריך".
מתודולוגיית החילוץ
מפקד מתקן החילוץ הסביר מה הן הפעולות הראשונות שהכוחות עושים עם הגעתם אל אזור אסון, כשמדובר בכמה שיותר למידה על כמות הלכודים במקום.
"בדרך כלל כשאנו מגיעים יש במקום כבר כוחות כיבוי והצלה, משטרה, כוחות עירוניים ואזרחים. בשלב הזה אנחנו מתקשרים למשפחות של המתגוררים במקום ללמוד האם קרוב המשפחה בבית. אנו מדברים עם המשטרה לברר אולי חלק מהאנשים בכלל מחוץ לגבולות המדינה. אנחנו גם מבררים את מי מד"א וכיבוי האש כבר הוציאו החוצה כדי שלא נחפש אותם סתם.
"לאחר מכן אנחנו משוחחים עם שכנים, לוקחים מהם מספרים של אנשים בבניין ואז אנחנו מתקשרים אל האנשים האלו. לא פעם אנו יוצרים קשר עם אדם ומתברר שהוא לא בבניין עצמו. מדובר בפעילות חשובה מאוד כי כך מתקבלת תמונה טובה יותר על כמה אנשים יש במקום ואת מי צריך לחפש. בנוסף, כך, אנו יודעים יותר טוב באיזו קומה צריך לחפש יותר אנשים ואז אנחנו יודעים להעריך את המיקום של הקומה בהריסות. אנחנו גם יודעים לסייר עם רחפנים בקומות חצי הרוסות ולהגיע לאנשים שתקועים בהן.
"אחרי המידע הזה המחלצים מדברים עם מהנדס. בכל יחידה שלנו יש מהנדס - שמסביר את אופי הקריסה, אילו מקומות מסוכנים ואילו פחות, והוא בדרך כלל יודע גם להעריך איפה יש סיכויים גדולים יותר שבהם יש לכודים. חשוב לציין כי בחילוצים הרבים שהשתתפתי בהם השבוע, ההישמעות להוראות פיקוד העורף ממש הצילה חיים. אנשים ששהו בממ"דים או במקומות מתאימים נצלו, וחשוב מאוד לכן להיצמד להוראות.
"את כל הפעילות הזו הלוחמים עושים בתנאי שטח לא פשוטים של אבק, עשן, תאורה מתחלפת ותנאים נוספים כמו לחץ והיסטריה וזאת כדי להכשיר אותם בצורה הטובה ביותר אל המציאות עצמה. אחרי האימון הכוחות שלנו פרוסים מהצפון ועד הדרום כל הזמן כדי לתת מענה מיידי למצב חירום. אנחנו גם כל הזמן מתאמנים כדי שהכשירות בשטח תהיה כשירות שיא", מסכם סמ"ר א'.
הדרכה ראשונה מסוגה בצה"ל
ההדרכה המרכזית שנעשתה במתקן האימונים במהלך השהות שלנו במקום הייתה על רחפנים קטנים שמטרתם זיהוי מהיר של לכודים כדי להצילם מהר ככל האפשר, כיוון שאז סיכויי ההישרדות שלהם טובים יותר. בנוסף, רחפן שמגיע אל לכודים מרגיע אותם ומלמד אותם שכוחות החילוץ זיהו אותם ויגיעו אליהם. מדובר בהדרכה ראשונה מסוגה בצה"ל והיא נעשתה תוך פעולות אמת ותוך צורך מבצעי מיידי בלוחמים מסוג זה.
מי שאמון על האימונים האלו הוא סרן ר', שמכשיר לתפקיד את הלוחמים במתקן. "בשגרה, קורס כזה לוקח 3 ימים אבל הפעם דחסנו אותו ביומיים כדי להוציא את הלוחמים עם היכולת הזו כמה שיותר מהר אל השטח. הלוחמים לומדים על המפרט הטכני של הרחפן, על הסוללה שלו ועל זמן האוויר שיש לו. הם לומדים להטיס את הרחפן ללא הפרעות כשהם מקבלים הדרכה על ההנעה שלו עם השלט לכל הצדדים. לאחר מכן הלוחמים מפעילים את הרחפן בשטח סגור ולומדים להכניס אותו למקומות מורכבים וקטנים הרבה יותר, כך שבשטח הם יוכלו כך להציל חיים".
שאלנו את ר' האם כל חייל יכול להיות מוסמך לתפקיד כזה. הוא ציין שעקרונית אפילו טירון שהתגייס כעת יכול לעבור בהצלחה את ההכשרה הזו. "אפשר להכשיר כל חייל מהר מאוד לשמש כמפעיל רחפן זעיר. אבל אנחנו מעדיפים לאמן לוחמים עם ניסיון טכנולוגי קודם, ומדובר בדרך כלל בלוחמים שכבר שנה עוסקים בתחומי חילוץ לכודים.
"את הלוחמים האלו אנחנו מאמנים להפעיל רחפן בתנאי רוח קשה, בלילה, במקומות זעירים, במקומות בלי ראות טובה, וכך הם בשטח מגיעים עם רמת הידע הטובה ביותר כרגע. בנוסף לכך אנחנו כל הזמן בקשר איתם כדי ללמוד מהמציאות עצמה ולהפיק לקחים מבצעיים שיכולים להציל חיים, וכן גם ללמוד על הרחפנים עצמם ועל היכולות שלהם בזמן אמת", הוסיף.
סרן ר' ציין עוד כי הלוחם שמגיע לשטח "מקבל הסבר על ההרס, על מצב המבנה ואז יושב במקום בטוח וקצת מרוחק וממנו הוא מפעיל את הרחפן. הרחפן קטן ולכן יש בו רק מצלמה ולא אמצעים נוספים כמו מיקרופונים ורמקולים שיש על רחפנים גדולים יותר. הסיבה לכך היא הרצון של צה"ל להיכנס למקומות מאוד קטנים ולזהות כמה שיותר לכודים".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו