שריונר לשעבר שנלחם במלחמת יום כיפור זכה להכרה רשמית בפוסט טראומה מצד משרד הביטחון - 51 שנים לאחר המלחמה.
הלוחם, שהיה בן 18 בעת גיוסו ב-1971 עם פרופיל 97, שירת בחטיבה 401 של חיל השריון. ב-12 באוקטובר 1973, במהלך הקרבות ברפידים בסיני, ספג הטנק שלו שתי פגיעות ישירות. הלוחם נפצע קשה - איבד הכרה, נכווה כמעט בכל גופו, פניו הושחתו ושיניו נשברו.
לאחר שיקום ארוך בבית החולים בלינסון ולאחר מכן בבית גולדמינץ, הלוחם חזר לחיים האזרחיים, הקים משפחה ועבד. אולם הסימפטומים הנפשיים רדפו אותו במשך עשרות שנים: זיכרונות שצפו בלילות, התפרצויות זעם, רתיעה מקולות חזקים, פחד ממקומות סגורים והימנעות ממפגשים חברתיים.
"הפצעים בגוף החלימו, אבל את מה שבתוך הראש - אף אחד לא תפר", הצהיר במסגרת התביעה שהגיש באמצעות עורכת הדין שושנה מלסה ממשרד מרקמן טומשין ושות'. בין היתר טען כי כל פעם שעולה זיכרון מהמלחמה הוא מעדיף להתנתק - לשהות לבד, לרוב בחוף הים, כדי למצוא שקט.
משרד הביטחון, בהסתמך על חוות דעת פסיכיאטרית, הכיר בכך שהפוסט טראומה וההפרעה הנוירו-קוגניטיבית ממנה סובל הלוחם הן תוצאה ישירה של שירותו הצבאי, במיוחד מהיום בו נפגע הטנק שלו. הלוחם יזומן בקרוב לוועדה רפואית שתקבע את דרגת הנכות וגובה הקצבה והזכויות להן יהיה זכאי כנכה צה"ל על רקע נפשי ונוירולוגי.
"תזכורת כואבת למחיר הארוך טווח"
עו"ד שושנה מלסה, שייצגה את השריונר, הסבירה: "המקרה הזה הוא תזכורת כואבת למחיר הארוך טווח שמשלמים לוחמים גם שנים רבות אחרי שהקרב נגמר. לצערי, אנו נתקלים בלוחמים שמגיעים שכבר לא יכולים לשאת יותר את הכאב הנפשי, או כאלה שלא מצליחים לעבור את הדרך המורכבת הזו לבדם.
ההכרה שהשגנו כאן היא תיקון חשוב, אבל גם תזכורת שמאחורי כל תיק כזה יש סיפור חיים שלם ויש חשיבות עצומה לליווי הנכון, כזה שיודע להבין ולהכיל את העובדות לעומקן, את הרקע הרפואי, וגם את המערכת שאמונה על הטיפול והשיקום של לוחמינו. אני מקווה שהתיק הזה ייתן כוח לעוד לוחמים לפנות ולקבל את מה שמגיע להם".
טעינו? נתקן! אם מצאתם טעות בכתבה, נשמח שתשתפו אותנו
