"מלחמה שקטה": היה צריך לחזור לסבב מילואים נוסף - וגילה שהוא חולה בסרטן

זוהר קציר, בן 25 מקיבוץ שדות ים, לוחם במילואים באיסוף קרבי, נקרא גם הוא לשרת בתקופת המלחמה בצו 8 ועשה כ-100 ימי מילואים. "היציאה למילואים כמו שאר חבריי הייתה מובנת מאליה עבורי, והיה לי חשוב גם במסגרת של המילואים ליזום, לתרום ולהתמודד עם האתגרים הפיזיים והמשימות שהיו תחת לחץ משמעותי", הוא מספר.

"במהלך המילואים היינו באזור השומרון, צומת תפוח, תקופה מאוד אינטנסיבית של שירות מילואים לצד חזרה לשגרה והחיים האישיים והעבודה. הייתי נמרץ ופעיל מסביב לשעון, אהבתי את המילואים, אהבתי את חבריי לפלוגה והייתה לי תחושה שאני משמעותי וחלק ממשהו גדול".

במרץ 2025 זוהר גילה כי הוא חולה בלוקמיה. "פתאום מעשייה משמעותית ומלאה - גיליתי שאני חולה בלוקמיה מילואידית חריפה (AML). הדיסוננס הזה, שברגע אחד משתנים לך החיים ואתה מקבל את הבשורה - הוא רגע מטלטל וקשה".

אבל זוהר לא ויתר, והחליט להילחם על חייו: "אני לא טיפוס שמוותר. לא לאחרים, ובטח לא לעצמי. גם כשהגוף מאותת לי לעצור, הראש מחפש את הדרך להמשיך.

"יש קווי דמיון בין שירות קרבי לבין מחלה - בשניהם נדרשת סיבולת, נחישות, עמידה במצבים קיצוניים אבל בעוד שבצבא נלחמתי למען מטרה משותפת מול אויב ברור - כאן זו מלחמה שקטה, יומיומית".

"אם פעם חשבתי שגבורה נמדדת רק ביכולת לפעול - אני מתחיל להבין שגבורה יכולה להיות גם היכולת להחזיק מעמד, גם כשלא רואים, גם כשזה לא נראה הרואי בכלל".

למסע ההתמודדות של זוהר הצטרפה גם עמותת "רחשי לב", הפועלת מתוך בית החולים תל השומר ומסייעת לילדים, בני נוער וצעירים החולים בסרטן, לצד ליווי תומך לבני משפחותיהם.

מאז תחילת המלחמה, הרחיבה העמותה את פעילותה והיא מעניקה סיוע גם לחיילים פצועים המאושפזים בבית החולים, בהם גם לוחמים שנפגעו פיזית במהלך הלחימה.

"אנחנו פוגשים את הגבורה הישראלית גם מחוץ לשדה הקרב – בגבורה השקטה של החולים, בלחימה היומיומית על החיים", אומר שימי גשייד, מנכ"ל עמותת "רחשי לב". "המאבק על החיים – הוא לא פחות הרואי ממאבק בשטח. והגבורה של זוהר מרגשת אותנו בכל יום מחדש".