אביה של התצפיתנית שנפלה בנחל עוז: "אין אמון בצה"ל, המערכת רקובה"

הוועדה לביקורת המדינה בראשות ח"כ מיקי לוי קיימה היום (שני) דיון המשך בנושא סקירת מבקר המדינה על דוחות הביקורת בעניין מלחמת חרבות ברזל. במוקד הדיון עמדה שאלת סמכויות מבקר המדינה אל מול הצורך בהקמת ועדת חקירה ממלכתית לאירועי 7 באוקטובר.

יו"ר הוועדה, ח"כ מיקי לוי: "‏בשבוע שעבר סקר מבקר המדינה בפני הוועדה את התקדמות כתיבת הדוחות הנוגעים לאירועי השבעה באוקטובר ולמלחמת 'חרבות ברזל'. מדובר בדיון שהיה סוער, ניכר כי הוא נגע עמוקות הן במשתתפי הדיון והן בציבור הרחב, אך חרף זאת – הוא לא מוצה עד תום.

"במהלך הדיון עלו טענות שונות מצד חברי כנסת וארגונים אזרחיים, ובהן שאלות הנוגעות לעיתוי הביקורת, המינון והעומק שלה, וכן לסמכויות מבקר המדינה לבצע בדיקה בליבת הכשלים של אירועי השבעה באוקטובר. לצד אלה, היועצת המשפטית לממשלה כתבה לשרי הממשלה בתחילת החודש כי לדעתה 'ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי המשפטי הייעודי והייחודי הקיים בדין, ההולם את חקירת אירועי השבעה באוקטובר'.

"עוד הוסיפה כי מנגנונים אחרים אינם מתאימים, בשל 'תלותם בדרג המדיני'. גם הסנגוריה הצבאית שותפה לעמדה זו, ובמכתב מפורט שהעבירה למבקר המדינה העלתה טענות דומות ונוספות. לפיכך, הוזמנו היום נציגי כלל הגורמים הרלוונטיים להמשך הדיון".

הסנגורית הצבאית הראשית, אל״מ אופירה אלקבץ, הציגה את טענתם כנגד החלטת מבקר המדינה לבדוק את אירועי 7 באוקטובר, וקראה להקמת ועדת חקירה ממלכתית: "הסוגיות שנמצאות בליבת הכשלים הן לא שאלות של מנהל תקין, אלא של תפיסות הגנה, מוכנות ואחריות פיקודית – ואלו לא נמצאות בתחום סמכותו של מבקר המדינה".

לדבריה, דווקא בשל היקף הביקורת – 24 בדיקות שונות – "נדרש גוף חקירה עצמאי שיכול להגיע לעומק הדברים". אלקבץ התריעה כי "הביקורת עלולה לשבש את היכולת של ועדת חקירה אמיתית לפעול בעתיד", וציינה כי "ההליך אינו פומבי, אין לציבור זכות עיון, והמשרתים לא יודעים כיצד דבריהם מוצגים – רק ועדת חקירה ממלכתית תוכל להבטיח תהליך שקוף שבו הדברים ייאמרו באופן גלוי".

היא גם דחתה את הטענה שהנושא כבר הוכרע בבג"ץ: "הסניגוריה הצבאית לא הייתה צד להסכמות מול המבקר, ובית המשפט לא הכריע בשאלת הסמכות העקרונית".

ד"ר אביגדור קלגסבלד, המייצג את הסניגוריה הצבאית, הוסיף: "לא צריך מומחיות משפטית מיוחדת כדי להבין שמבקר המדינה אינו הגורם המתאים לחקור את אירועי ה-7 באוקטובר. כאשר מבקר המדינה בודק אירוע זה, המשמעות היא שהאירוע מתגמד וזה מעיד על סכנה ציבורית והנראות של הדברים".

הוא הוסיף: "יש 38 נושאים שמבקר המדינה חוקר והם מתאימים לחקירה על ידיו, ואנו מבקשים להוציא רק 3 נושאים מתוכם" והדגיש: "אדם שמוזהר בוועדת חקירה ממלכתית שיש לו שפגע בזכויות שתואמות את הפגיעה צפויה שנמשכת לנצח. לכן החוק נותן לוועדת חקירה ממלכתית שפע של כלים, כמו חומר, זכות להצטייד בעו"ד, להביא עדים, לחקור עדים באופן נגדי ועוד. למבקר המדינה אין הזכויות האלה".

עו"ד אביטל סומפולינסקי, המשנה ליועמ"ש הציגה את עמדת היועמ"שית לממשלה ואמרה כי "אנו סבורים כי ועדת חקירה ממלכתית היא הכלי הכי נורמטיבי לחקור את אירועי ה-7 באוקטובר בשל הכלים והסמכויות שלה".

היא הוסיפה: "היועמ"שית לממשלה סברה שעל הממשלה להידרש לזה ולהכריע בסוגיית הקמת ועדת חקירה ממלכתית נוכח ירידת עצימות המלחמה והזמן שחלף. ועדת חקירה ממלכתית הרבה יותר רחבה מבחינת סמכויותיה והיקפה. כפל החקירה של ועדת חקירה ומבקר המדינה אינו טוב ויש לו יותר חסרונות מאשר יתרונות".

עו"ד יואל הדר, היועץ המשפטי של משרד מבקר המדינה, הגיב ואמר כי למבקר סמכות חוקית מלאה לערוך ביקורת גם בזמן מלחמה: "למבקר המדינה סמכות מלאה לבדוק כל עניין שיימצא לנכון – זו אינה עמדה חדשה. כך פעלו מבקרי המדינה גם במלחמת לבנון הראשונה, השנייה ובצוק איתן".

לדבריו, גם באירועים רגישים כמו אסון הכרמל, "לא נטענה טענה בדבר חוסר סמכות – אלא רק שאלות של שיקול דעת. אנחנו גוף בלתי תלוי, לא נענה ללחצים פוליטיים או מערכתיים", וגילה כי מזכיר הממשלה פנה בבקשה לדחות את פתיחת הביקורת בחצי שנה – אך הבקשה נדחתה: "מצאנו לנכון להתחיל את הביקורת בזמן אמת. זו אחריות ציבורית מהמעלה הראשונה".

אייל אשל, אביה של רוני אשל ז"ל, דיבר בכאב בדיון ואמר: "התצפיתניות נשרפו, אין ממי לגבות עדויות. אלפי מסמכים נעלמו ונגנזו, קצינים השתחררו, חלק מהאנשים עזבו את הארץ, ולכן את מי רוצים לחקור?

"אני דרשתי שהפצ"רית תיכנס לעובי הקורה ותכריז על בדיקה כי נעשו עבירות פליליות שנעשו בפיקוד דרום ובאוגדת עזה. יש קצינים בצה"ל שעדיין משרתים בתפקידים על אף האירועים ומקודמים לתפקידים בכירים יותר. אין אמון בצה"ל ובמערכת כי התרבות הארגונית בצה"ל היא מהכושלות בצבאות העולם, המערכת רקובה".

יורם יהודאי, אביו של רון יהודאי ז"ל, אמר: "מבקר המדינה החליט שהוא בודק ולכאורה זה מבורך, אולם אנו מבינים כעת שבדיקתו עלולה לשבש את עבודת ועדת חקירה ממלכתית. אני חושש שהמבקר מנסה להגן על מישהו. אנו פה כדי למנוע את האירוע הבא וגם מי שכשל - שיהיו עליו מסקנות אישיות".

ולנטינה גוסק, אמה של מרגריטה גוסק ז"ל, אמרה: "אנו מעוניינים בהקמת ועדה שתתאים לכולם ותוציא את האמת. אנו קבוצת הורים שכולים לא קטנה שאיבדה את האמון בבג"ץ. ביקשנו מהמשטרה לחקור מדוע לא ניתן אישור חוקי לקיום המסיבות, ולאחר שבוע היא סגרה את התיק".

גליה חושן, אם שכולה, הוסיפה: "אנו דורשים ועדת חקירה, השאלה היא איזו? אף אחד לא רוצה לטייח את הדברים. אנו סבורים שיש להקים ועדת חקירה מיוחדת שתהיה מקובלת עלינו, וחבריה יבחרו מתוך בנק של שמות שמוקבלים על כולם".

אבישי אדרי, תושב קיבוץ נחל עוז ששרד את האירועים, אמר בכאב: "בבוקר ה-7 באוקטובר מצאתי את עצמי לבד ושרדתי עם משפחתי את הטבח. בעשור האחרון שרדנו סבבי לחימה, בלוני נפץ, רקטות ועוד. ועדת חקירה ממלכתית היא תנאי עבורי כדי לחזור למסלול החיים הטבעי שלי. נאלצנו למצוא תורם כדי להחליף את דלתות הממ"ד בנחל עוז יהיו מוגנות מפני ירי ועשן נוכח סירוב ממשלה להחלפת דלתות הקיבוץ".