מצד אחד - אב למשפחה שעזב הכל והתגייס למילואים למשך עשרה חודשים ארוכים במלחמת "חרבות ברזל". מצד שני - אם גרושה שנשארה לטפל בילדים לבד, בלי עזרה, כשהסדרי השהות מתבטלים והיא נאלצת להפסיד ימי עבודה. השאלה - למי מגיע המענק המשפחתי שמקבלים מילואימניקים?
בית הדין הרבני בחיפה הכריע לאחרונה בסוגיה רגישה: אב ששירת במילואים מאוקטובר 2023 ועד אוגוסט 2024 יצטרך להעביר לגרושתו 8,500 ש"ח מתוך מענקי המילואים שקיבל מהמדינה, שהסתכמו בכ-62,618 ש"ח. "אין ספק שהיעדרותו של האיש פגעה בהסדרי השהות והטילה הוצאות על האישה, כגון הפסד ימי עבודה, בייביסיטר ועוד", קבעו הדיינים בפסק הדין.
המילואימניק, אב לשני ילדים בני 5 ו-6, התגרש מאשתו במאי 2023. בימים כתיקונם, הוא נוהג לראות את ילדיו פעמיים בשבוע אחר הצהריים וכל סוף שבוע שני. הוא משלם לגרושתו מזונות בסך של 1,700 ש"ח בחודש, בנוסף למחצית מהוצאות החינוך והבריאות של הילדים.
אלא שאז פרצה המלחמה, והאב נקרא לדגל לתקופה ממושכת במיוחד. בתמורה לשירותו הארוך, קיבל מענקים שונים מהמדינה: תגמולים אישיים, מענקי משפחה, מענקי קייטנות וצהרונים, ומענקים להוצאות שונות - סה"כ יותר מ-62 אלף ש"ח.
הגרושה דרשה לקבל מחצית מהמענקים המשפחתיים וכל מה שקשור לילדים, בטענה שהיא זו שנשאה בנטל הטיפול בילדים במשך עשרה חודשים. לדבריה, האב ביטל 41 ימי שהות עם הקטינים במהלך שבעה חודשים, מה שגרם לה להפסדי עבודה ולהוצאות נוספות.
האב מצדו טען שגם כשהיה במילואים הקפיד לשהות עם הילדים בימים אחרים כתחליף לימים שהחסיר, המשיך לשלם את המזונות במלואם, ושילם את חלקו בהוצאות החינוך.
אלא שבאה כוחה של האישה בחרה להשתלח בתפקודו של האב כהורה וכמשרת מילואים, דבר שעורר את זעמם של הדיינים. "בית הדין רואה לנכון לדחות בשאט נפש את השתלחותה של ב"כ האישה באיש, בשירות המילואים שעשה ובהורותו", כתבו הדיינים בפסק הדין. "הדברים שנכתבו היו מיותרים ומזיקים, וחבל שכך".
בסופו של דיון, הדיינים קבעו כי בעוד שהמענקים האישיים אכן שייכים לאב בלבד (עמדה שעליה הסכימה גם האם), הרי שלגבי מענקי הקייטנות והמענקים המשפחתיים - יש לחלוק אותם. הם קבעו כי האב יעביר לאם מחצית ממענקי הקייטנות (1,250 ש"ח) ועוד 7,250 ש"ח כפיצוי על הקשיים שחוותה.
"מאחר ואחד התנאים לקבלת מענק המשפחה הוא שיש למשרת ילד או ילדה עד גיל 14, ואילו לא היה מתקיים תנאי זה, האיש לא היה מקבל את המענק", הסבירו הדיינים את הנימוק לפסיקתם.
לדברי הדיינים, "קשה להעריך, ואולי אף בלתי אפשרי, את הנזק שנגרם לאישה עקב היעדרותו של האב", ולכן החליטו על סכום שיש בו כדי לפצות את האישה.
