הרב שמשרת באחד התפקידים הקשים בצה"ל: "שליחות מטלטלת - אבל מהקדושות שיש"

סא"ל הרב ניר יפה, בן 48, הוא ללא ספק אחד האנשים שמתמודדים עם הצד הקשה והכואב ביותר של המלחמה - הצד שאין לו הפסקה, שאין בו רגעים של הפוגה.

הרב יפה משרת כראש ענף הזיהוי והקבורה (זו"ק) ברבנות הצבאית. מדובר בתפקיד מהרגישים והמאתגרים בצה"ל – כזה שפוגש את הכאב במלוא עוצמתו, אך גם נוגע במקומות הכי עמוקים של משמעות ושליחות.

הרב יפה התגייס לצה"ל כלוחם בשריון, ולאחר שירות החובה יצא לקורס רבנים צבאיים. במשך השנים שירת במגוון תפקידים ברבנות, והאחרון שבהם - רב זרוע היבשה.

לפני מספר חודשים, בעיצומה של מלחמת "חרבות ברזל", מונה לראש ענף הזיהוי והקבורה, גוף שאחראי על סריקת זירות הקרב, איסוף החללים, זיהויים, הבאתם לקבורה ואירועי ההנצחה. תחת אחריותו נמצאות גם מעבדת טביעות האצבע וה-DNA בתל השומר. 

לדבריו, מדובר בשליחות שאין לה תחליף: "אנחנו, אנשי הרבנות הצבאית, פועלים ממקום מאוד פנימי ועמוק של הבנת השליחות - והבנת גודל השעה. אין דומה בין פעילות הענף בשגרה לפעילות בזמן מלחמה. אני, כמי שנכנס לתפקיד במהלך המלחמה, מרגיש גאווה גדולה – שאני עושה תפקיד כל כך משמעותי בעת הזו".

העבודה היומיומית של אנשי הענף מפגישה אותם לא רק עם הזירה המבצעית אלא גם עם המשפחות השכולות: "מישהו צריך לעשות את זה. אנחנו נושאים על כתפינו את האחריות - בצד הזכות הגדולה לעשות את המעשה הזה. כל חייל שיוצא להילחם יודע: שאם יקרה משהו, יש מישהו שיקבל אותו, יטפל בו - בכל מקום, בכל מצב, גם בגבולות הארץ וגם מעבר להם".

על רקע יום הזיכרון האחרון, התמונה קיבלה ממד נוסף של עוצמה: "פגשנו את הפרצופים, את המשפחות, את הדמויות. חלק מהחיילים השאירו מכתבים עוצמתיים של אמונה ושליחות. גם המשפחות - מלמדות אותנו מהי עוצמה יהודית, מה זה 'נצח ישראל לא ישקר'".

הטכנולוגיה, מספר הרב יפה, ממלאת כיום תפקיד קריטי בהליך הזיהוי, אך תמיד נעשית בזהירות ובדיוק מוחלט: "אנחנו לא מסתמכים על אמצעים שאינם חד-משמעיים. דיסקית, למשל, היא רק תומכת זיהוי. הזיהוי עצמו מתבסס על ארבעה אמצעים עיקריים: זיהוי אישי של חברים ליחידה, טביעות אצבע, צילומי שיניים, ודגימות DNA. ההשוואה מתבצעת במרכז הגנומי של צה"ל, שיושב במחנה 'שורה' – מרכז מהמתקדמים בארץ ובעולם. כל אלו משולבים במערך זיהוי מתקדם ומדויק - שנחשב לאחד מהמתקדמים בעולם, בזכות העבודה הבלתי פוסקת של צוותים מקצועיים".

יש זיהוי אחד או כמה שזכורים לך במיוחד והיו קשים במיוחד עבורך? 

"פעם הייתי באמצע שיעור בשבת, וקיבלתי טלפון. יצאתי באמצע השיעור. הודיעו לי שנהרג חייל מיחידה כלשהי בגבעתי. כשחזרתי לשיעור, אחד מהמשתתפים פנה אליי ואמר: 'רק תגיד לי שזה לא מגבעתי', כי הבן שלו נלחם שם. המצב הזה הוא מאוד רגיש, מאוד לא פשוט.

"כמובן, אנשים יודעים במה אני עוסק, ויודעים גם את הרגישות הרבה של הדברים. אני כמובן לא יכול להעביר פרטים לגורמים אזרחיים ובטח לא בשלבים הראשונים, ובטח לא למי שלא קשור לעניין. זה באמת דבר מאוד רגיש, אבל הסביבה מאוד מעריכה ומוקירה את העשייה הזו. הם יודעים במה אני מתעסק – ומכבדים את זה".

איך בבית/בסביבה/החברים מקבלים את התפקיד שלך? אתה מהאנשים הבודדים שמייחלים להם שלא תהיה להם עבודה.

"אני גם רב קהילה במקום שבו אני גר, והמציאות הזו היא מציאות מעניינת. כלומר, רב קהילה שמסתובב עם טלפון בשבת ויש לא מעט פעמים שיש לי הודעות או טלפונים על מקרים שקורים בשבת, שאני צריך לעסוק בהם, לתת הנחיות. הדבר הזה הוא דבר מאוד מיוחד.

"הסביבה שלי למדה את העיסוק שלי - אנשים כבר יודעים שאם אני צריך לצאת באמצע תפילה - אז קרה משהו. או שאם אני לא מגיע לתפילה - גם קרה משהו. וזה באמת מצד אחד דבר מורכב ומצד שני הסביבה מאוד מעריכה ומכירה את מה שאני עושה".

השליחות הזו לא מסתיימת בזיהוי בלבד. ענף זו"ק אמון גם על ניהול הציוד ליחידות בשטח, הדרכות, הכנת הנחיות למפקדים בשגרה ובחירום, וגם על מתן מידע למשפחות – בכל שאלה על החלל, על הזיהוי, על מה נקבר ואיך.

"אין דרך לתאר את הגודל והמשמעות של העשייה הזו", מסכם הרב יפה, "ואין ספק - זוהי שליחות אדירה, קשה, מטלטלת – אבל גם מהקדושות והחשובות שיש".